במכתב כ"ק אדמו"ר מר"ח סיון תשכ"ב ('אגרות קודש' כרך כב עמ' רל) כתב וזלה"ק: "מהנכון שבתים הפרטיים בכפר חב"ד - לא יהיו גבוהים יותר משתי קומות".

ולכאורה יש לפשוט מכאן מה שנסתפקו האחרונים במה שאיתא בגמ' שבת יא, א: כל עיר שגגותי' גבוהין מביהכנ"ס כו' שנאמר ולרומם את בית אלוקינו וכו'. וכתבו דיש לחקור ביסודו של דין זה אם הוא מהלכות כבוד ביהכנ"ס שיהי' גבוה יותר מבתי העיר, או שנאמר כאן איסור על הבתים שלא יהיו גבוהין יותר מביהכנ"ס.

ומלשון הרמב"ם (הל' תפלה פט"ו ה"ב) נראה דיסוד הדין נאמר על ביהכנ"ס "שהוא צריך להיות גבוה מכל חצרות העיר", אמנם מלשון המאירי (שבת שם) מוכח שהאיסור הוא על הבתים. ולכאורה מלשון כ"ק אדמו"ר משמע ג"כ שהאיסור הוא על הבתים*.

אבל באמת אין מכאן שום ראי' לחקירה זו כי בנדו"ד כבר הי' ביהכנ"ס קיים, ולכן אף אם נאמר שהדין הוא שביהכנ"ס יהי' גבוה, הרי לפועל כדי שיהיה אכן ביהכנ"ס גבוה נותרה האפשרות שלא יבנו הבתים הפרטיים וכו', יותר גבוהים מביהכנ"ס.

ויש להוסיף עוד בדיוק לשון כ"ק "שבתים הפרטיים" לא ייבנו גבוהים כו', שכן מבואר במאירי שם שיסוד האיסור לבנות בתים גבוהים הוא דרך שררה שביתו גאה מביהכנ"ס.

ולפי זה בנינים ציבוריים של מוסדות תורה ויר"ש אולי לא שייך זה. ועצ"ע לדעת הרא"ש, הטור והשו"ע - שמפרשים את המושג "קשקושי ואברורי" שבגמ' שבת שם שזהו כיפות וגגות משופעים שאין משתמשים בהם, ולכן אין איסור שיהיו גבוהים מביהכנ"ס, משא"כ מקום שמשתמשים בו כדירה או כעליה, אסור שיהי' גבוה מביהכנ"ס - לפי"ז גם במוסדות תורה וכו' קיימת אותה הבעי'.

ולהעיר עוד ממ"ש הרדב"ז לענין ביהמ"ק (תשובה תרל"ט): "וכן היו כל בתי ירושלים נמוכים מן המקדש, שאפילו בבית כנסת אמרו אסור לבנות בנין גבוה ממנו כ"ש בית המקדש דכתוב לרומם בית אלקינו". ובערוך השולחן העתיד, הלכות בהמ"ק סי' ג' סט כתב שזהו בירושלים, "או אפשר בכל ארץ ישראל", ועוד חזון למועד לברר כל זה בפרטיו.

*) לכאו' יש לברר בזה עוד - אם הכוונה במכ' רבינו היא מבחינה הלכתית, או אולי רק מצד 'אופי' הכפר וכיו"ב (שלא יהי' כעיר וכו'). המערכת.