ידוע ומפורסם מה שכתב רבינו זי"ע במכתבו ה' סיון תשכ"ט, (הובא בשערי הלכה ומנהג אה"ע סי' כח) "...לפענ"ד אין לומר או לכתוב "אירוסין" - עד שיהיו אירוסין". כמו כן האריך רבינו בענין זה בשיחת ש"פ תשא תשל"ט ושם רבינו מכנה זאת ענין "עם-הארצות".

וראיתי בספר 'קול אריה' על עניני נישואין, ושם בעמ' כח מביא מס' 'אילה שלוחה' וכתבי הר"ן עמ' יא (גראסווארדיין תש"א. והוא תשובות ומכתבים, להג"מ נפתלי הכהן שווארטץ זצ"ל אבדק"ק מאד, נולד תר"ו לאביו הגה"ק בעל ה'קול אריה' ונסתלק בשנת תרנ"ז), וז"ל: "מה שנשתרבב המנהג בזמן האחרון, כשמודיעים בעתונים או ע"י פתקאות ומכתבים גלויים מקישור תנאים של החיתון, מדפיסים פלוני ופלונית "מאורשים" - זה לא נכון. דלשון אירוסין בלשון התורה וגמרא, גם אחר חתימת התלמוד וגם עד דורינו האחרון, קוראים לקידושין אירוסין, ולא לעשיית תנאים. א"כ בוודאי לא נכון לכתחילה לומר על קישור תנאים לבד, שנעשה אירוסין. ולכתחילה יש לחוש למה שכתוב במשנה שלהי מסכת גיטין (פח, ב) "יצא שמה בעיר מקודשת, הרי זו מקודשת". ולפעמים על ידי כמה סיבות נתבטל השידוך, ולמה נפרסם בעולם שהיא מקודשת בעוד שאין כאן אפילו ריח קידושין.

"בוא וראה בחז"ל (סוכה לד, א) אמר רב חסדא הני תלת מילי אישתני שמייהו מכי חרב בית המקדש. ופריך הש"ס מאי נפקא מינה, עיין שם מה שתירץ. הרי דכל השתנות השמות מורה על קלקול הדורות ח"ו. דהא תליא ליה בחורבן בית המקדש תובב"א, וחז"ל מזהירים אותנו כדי שנדע שמם הקדום ולא נכשל, ובוודאי אם היה בידם מעיקרא לפעול שלא יבואו לידי שינוי שם היו משתדלים. ולמה נשנה אנו לכתחילה לקרוא לקישור תנאים בשם אירוסין, ועל ידי זה יתרגל העולם לקראו כן, ולמחר ילמוד הבן פרק נערה המאורסה וידמה בדעתו שנערה המאורסה היינו נערה המשודכת בקשר תנאים. וכמה בחורים על ידי שלמדו בבית הספר, ותירגם להם מורם המקרא 'מאורסה' בל"א "פערלאבט", חשבו שנערה המאורסה היא בלא קידושין רק בקישור חיתון בתנאים של שידוכין לבד כבזמנינו, וד"ל", עכ"ל שם. ובהערה ז' שם כותב המו"ל: "ודיברתי בזה עם רב גדול א', ואמר שראוי לעורר על זה". ואולי כוונתו לרבינו זי"ע.