חבר מערכת "אוצר החסידים"
בגליונות האחרונים - תתלג-תתלה, יש פולמוס אודות ספרים "חשודים" שמובאים בתורת החסידות.
יש להוסיף עוד ספר שמובא ע"י הצ"צ באוה"ת, ויש שעוררו עוד בתקופה ההיא שהוא חשוד, שם הספר הוא "אור ישראל" להמקובל הרב ישראל בן הרב אהרן יפה אב"ד דק"ק שקלאב [היה הרב הראשון הידוע בשקלאב], נדפס בפראנקפורט דאדרה שנת תס"ב, והוא פי' על מאמרי הזהר, ובסופו שו"ע על פי הזהר, והצ"צ מזכירו כמה פעמים באוה"ת.
על איזה ענין בספרו חשדוהו לא ראיתי שכתבו, רק "חשדוהו" בשבתאות. ומזה שהצ"צ מביאו, ובפרט שחי בשקלאב כמאה שנה קודם הצ"צ, בודאי היה ידוע בהסביבה כאיש קדוש, ובפרט שקיבל הסכמות על ספרו מגדולי הדור בזמנו, כמו הרב מנחם בר' בנימין כ"ץ מבריסק אב"ד ור"מ דמדינת רוסיא, ובפרט הסכמה מהרב אברהם ר"מ בפראג, שהיה מפורסם כאיש קדוש ראש ישיבה של חכמי פראג וגדול הפוסקים בזמן ההוא. [הוסיף ההגהות הידועות על שו"ע הוצאת פראג, שנדפסו בעילום שם המחבר, וכן הוסיף הגהות על הרבה ספרים שנדפסו אז בפראג - בעילום שם].
ומי שיודע עוד אודות ספר "אור ישראל" בבקשה להודיע.
w
בגליונות הנ"ל, אודות הספר "חמדת ימים" אם הוא העתיק מהספרים החשודים, או שהיה להם מקור משותף.
הנה הראה לי לפני כמה שנים אחד מגדולי הבקיאים בפירושי הראשונים הן בדפוס והן בכתבי יד - הרב אברהם סופר, בפי' המאירי שמביא דבר בשם "יש מפרשים" אף שדבר זה ידוע בשם "הרשב"א", ודברי הרשב"א היו פתוחים לפני המאירי - שהרי מביאו בכל סוגיא בפירושיו, וא"כ האיך לא כתב זה בשם אומרו. ועוד יותר הר"ן מביא הפי' הנ"ל בשם ראשון אחר, וכן עוד כמה ראשונים מביאים הפי' או הקושיא בשם ראשון אחר, ועוד יותר, שהרבה פעמים אינם נמצאים בהספרים שלהם [ותולים אולי נאבד הפי' הזה], מהו פשר הדבר. [אינני זוכר עכשיו על איזה ענין הראה לי, משום שכבר עברו יותר מארבעים שנה מאז ששמעתי זה].
והרב אברהם סופר הסביר, שצריכים לדעת אופן החיים שבזמן ההוא, יוקר הנייר, וחסרון הספרים שהיה אז, ותלמידי חכמים היו הולכים מישיבה לישיבה לשמוע תורה ולמצוא ספרים, ובכל ישיבה היה ספרים וברובם הי' רק "ליקוט" מהחידושים מצד חסרון ויוקר הנייר, וכתבו "לעצמם" רק אחדים מהחידושים הגדולים ששמעו, כמו "מגילת סתרים", וכתבו שחידוש זה שמעו בישיבה של זה, אבל יכול להיות שהחידוש הוא לא של ראש הישיבה מישיבה זו שבה מצאו את החידוש, רק שהיה ידוע להם הקושיא. ובמשך הזמן נתפרסמה הקושיא בעוד ישיבות ורשמוה, ובכל ישיבה חשבו שהם ה"מקור ראשון" או ה"פרסום ראשון".
לכן המאירי שספרי הרשב"א היו פתוחים לפניו, וידע שפי' זה אינו להרשב"א, [אפשר שקושיא זו היתה ידועה בבית מדרשו של הרשב"א] כתב "יש אומרים" כמו "מקשין העולם". וראשון אחר ייחס הענין לבית מדרשו של הרשב"א וחשב שזה מהרשב"א.
ובזה יש לפרש כמה סתירות, כיון שאינו ידוע לנו מי הוא ה"אב" של הפירוש, לכן אפשר ששתי מחברים בזמנים שונים לקחהו ממקור אחד.
זה הוא התמצית של ההסבר מה שהסביר לי הרב הנ"ל, וא"כ כן הוא בנידו"ד.
Download PDF