בשיחות כ"ק אדמו"ר (נאספו ע"י רי"י שגלוב ב"מפתח מאמרים שיחות ומכתבים" ח"ב, קה"ת תשמ"ה עמ' 43 ואילך) מבאר הצורך בבירור מאמרי חסידות – ע"י מי נאמרו וגודל חשיבות הבירור של זה וכו'.

בין השאר שולל כ"ק (ש"פ ויצא תש"מ, וכן בשיחת ש"פ לך תשמ"א – שם עמ' 44-45) גישת חסידים הטוענים דמכיון שהמדובר ב"דברי אלקים חיים" למאי נפק"מ ע"י מי נאמר וכו'.

בנוגע לעניני נגלה, אומר כ"ק הרי ברור לכו"ע שישנם כללי הלכה, לכן נחוצה הידיעה מי אמר הלכה זו כדי לדעת איך לפסוק וכו', עיי"ש.

והנה בגמ' שבועות יט, א, איתא: "דרב ששת מחליף דברי אליעזר לרבי עקיבא ודר"ע לר"א", וברש"י שם (ד"ה דר"ש מחליף): "ולא היה מקפיד, לפי שאין בניהם חיוב ופטור".

והוכיחו האחרונים (ראה מצפה איתן שם, ועוד) שאין כל קפידא בהחלפת דברי ר"א לר"ע אא"כ יש נפק"מ לדינא משא"כ כשאין במחלוקת אלא "משמעות דורשין" בלבד.

אבל בירושלמי (שבת פ"א ה"ב) שאין אנו יכולים להביא ראי' מרב ששת שהי' סגי נהור, ויתכן שטעה בטביעות עין של הקול, ולכן שינה שמותיהם (קרבן העדה שם).

אלא שבאמת, לכאורה, גם כשאין נפק"מ לדינא מפורש בספרי (דברים יט, יד): "מנין למחליף דברי ר"א בדברי ר' יהושע, ודברי ר"י בדברי ר"א וכו' שהוא עובר בל"ת, ת"ל לא תשיג גבול רעיך".

ויש שלמדו מכאן שמי שיש בידו כת"י ופירושים יכתוב עליו שם מחברו שלא יבוא אדם לומר שהוא חיברו (עיין ספר חסידים סתקפ"ו).

וכ"ק אדמו"ר מציין בשיחותיו המוגהות לדברי המגן אברהם סימן קנ"ו, שם הובאו דברי הספרי. ויש להאריך עוד*.

*) וראה לקו"ש חל"ו עמ' 184 .המערכת.