תנן באבות פ"ה משנה כב "בן שמונה עשרה לחופה", ומפרש רש"י "די"ח פעמים כתיב אדם מבראשית עד כי מאיש לוקחה זאת".

ומפרש הרע"ב: "יט אדם כתובים בפרשת בראשית מן ויאמר אלקים נעשה אדם עד ויבן ה' אלקים את הצלע, חד לגופי', פשו לי' שמונה עשר לדרשא".

וכתב על זה בתוספות יו"ט: "עמדתי למנין וחשבתי גם שניהם דכתיבי בהך קרא דויבן ולא מצאתי בין כולם כי אם י"ו". ומתרץ התויו"ט דלרש"י צ"ל דאיש נמי מן המנין.

גם אני עמדתי למנין וחשבתי י"ז פעמים אדם וכנראה שכן צריך להיות בהתוס' יו"ט דהא כתיב "איש" רק פעם אחת בהך קרא דויבן (בראשית ב, כג).

ואולי יש לתרץ זה שהרע"ב כתב די"ט פעמים אדם כתובים בפרשה דאולי כוונתו ג"כ עד סוף פסוק כג והפעם הי"ט יהי' בפ"א פסוק כז "זכר ונקבה ברא אותם".

במשניות מבוארות מהרב פנחס קהתי מביא עוד רמז מהמדרש לבן שמונה עשרה לחופה דכתיב "והוא אשה בבתולי' יקח" (ויקרא כא, יג) - "והוא" בבגימטריא שמונה עשרה.

ויש להוסיף עוד רמז לבן שמונה עשרה לחופה והוא מספר תהלים במזמור יט, המזמור שאומרים בכל יום כשמגיעים לגיל שמונה עשרה "והוא כחתן יוצא מחופתו" והוא הפעם היחידי שנזכר חתן בספר תהלים.

לשלימות הענין אלו הם הי"ז פעמים שכתוב "אדם".

ב' פעמים בפ"א: א) פסוק כו. ב) פסוק כז. טו פעמים בפ"ב. ג) פסוק ה. ד-ה) פסוק ז. ו) פסוק ח. ז) פסוק טו. ח) פסוק טז. ט) פסוק יח. י-יא) פסוק יט. יב-יג) פסוק כ. יד) פסוק כא. טו-טז) פסוק כב. יז) פסוק כג.