E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בהר - פסח שני - תש"ס
שונות
טעויות בהעתקת פסוקים ברמב"ם
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר, וראש הישיבה - בודאפשט, הונגריה

ב'המעין' כרך כו גליון א (תשרי תשמ"ו) וגליון שלאח"ז פורסם מאמרו של הרב קלמן כהנא: "פירוש של הרמב"ם בכתב ידו?", ובו הוא יצא לפקפק קצת על המקובל שנמצא בידינו רובו של פירוש המשניות להרמב"ם בגוף כתב-ידו של המחבר.

נתעכב כאן על פרט אחד בדבריו. בעמ' 58 הוא מציין כמה מקומות בפיה"מ שבו ישנם "טעויות בהבאת מקראות". ובהמשך לזה מביא דברי ר"ח העליר1 שלדעתו: "העיקר שהמעתיקים סרסו ושבשו... שכמה וכמה פסוקים שבאו שלא בדיוק בכ"י האחד באו מדויקים בכ"י השני. ומחזה כזה נראה בכל ספרי הרמב"ם ובכ"י השונים"2, ומסיים הרב כהנא: "צירוף שיבוש המקראות ואפים של השיבושים מצטרף לאמור לעיל ולהלן כדי להטיל ספק ביחוס כתב היד הנידון לרמב"ם".

ולדעתי אין זה נכון, כי אי אפשר לתלות הטעויות בהבאת המקראות בידי מעתיקים בלבד, כיון שיש מקומות שאותו טעות נמצא בכמה מכתבי הרמב"ם, בפירוש המשניות, במשנה תורה ובשו"ת. וכי אפשר לתלות זה רק באשמת המעתיקים? יותר מסתבר לייחס טעות שחוזר על עצמו למחבר מאשר למעתיק.

טעויות שמופיעות כמ"פ

להלן כמה דוגמאות מטעויות שנמצאים בכמה מקומות:

1. בפיה"מ מס' זבחים פ"ב מ"א מביא הכתוב [צו ו, ג]: "והרי אמר ה' על בשרו ולבשם". והנכון: "ילבש על בשרו"3. וכן גם בהל' כלי המקדש (פ"י ה"ו) מופיע: "נאמר בבגדי כהנה על בשרו ולבשם"4.

2. בפיה"מ זבחים שם מביא הכתוב [תשא ל, כא]: "חקת עולם לו ולזרעו"5, והנכון: "[והיתה להם] חק עולם לו ולזרעו [לדרתם]". וכן גם בהל' ביאת המקדש (פ"ה ה"ב) מופיע: "שנאמר חקת עולם לו ולזרעו"6.

3. בפיה"מ זבחים שם פי"ב מ"א מביא הכתוב [צו ז, ט]: "אמר ה' במנחה הכהן המקריב אותה יאכלנה", והנכון: "לכהן המקריב א[ו]תה לו תהיה". וכן גם בהל' מעשה הקרבנות (פ"י הי"ד) מופיע: "ונאמר במנחה המקריב אותה יאכלנה"7.

4. בפיה"מ בכורות פ"ח מ"א מביא הכתוב [בא יג, ב]: "לאמרו יתעלה פטר רחם בישראל", והנכון: "פטר כל רחם בבני ישראל". וכן גם בהל' ביכורים (פי"א ה"י) מופיע: "שנאמר פטר רחם בישראל". ולהעיר שכ"ה לפנינו גם בגמ' בכורות (מו, א) כמו שהעיר קאפח בפיה"מ הערה 9 8.

5. הל' תרומות פ"א הכ"ו מביא הכתוב [בהר כה, ב] הנאמר לגבי שמיטה: "שנאמר כי תבואו", וכ"ה בשו"ת הרמב"ם (בלאו) סי' קכט9. אבל לדעת הרבה אחרונים10 זה טעות, וצ"ל: "בבואכם" [שלח טו, יח] הנאמר לגבי חלה. אבל ישנם אחרונים שמפרשים את דברי הרמב"ם בלי לשנות הגירסא11.

6. בספר המצות עשה מג לגבי מוסף דפסח מביא הכתוב [אמור כג, לו]: "אמרו יתעלה שבעת ימים תקריבו אשה לה'". וכ"ה שם בשרש (כלל) יג: "כמו שאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים... מצות מוסף פסח אחת...". וכבר העירו12 שפסוק זה נאמר לגבי סוכות, אבל לגבי פסח נאמר [שם ח]: "והקרבתם אשה לה' שבעת ימים".

7. בספר המצות ל"ת קלא מביא הכתוב [תצוה כט, לד]: "האזהרה הרי היא ממה שנאמר במלואים לא יאכל כי קדש הם, כנוי זה שהוא 'הם' הוא כולל גם כל מה שנפסל...". וכ"ה שם ל"ת קלב. וכ"ה בהל' פסולי המוקדשין פי"ח ה"י: "...במלואים, שהרי נאמר שם לא יאכל כי קדש הם", וכבר העירו13 שבפסוק לג שם נאמר "הם" אבל אינו מדובר בפסולי המוקדשין, ובפסוק לד שמדבר בפסולים נאמר: "(כי קדש) הוא".

8. הל' מתנות עניים פ"ו ה"ב מביא הכתוב [קרח יח, כא]: "(ולבני לוי הנה נתתי) את כל מעשר בני ישראל", וכ"ה בהל' מעשר פ"א ה"ב. והנכון: "כל מעשר בישראל". הטעות נמצא ברמב"ם דפוס ראשון (רומי רמ) ובכמה כת"י14. בדפוסים שלפנינו (ווילנא, פרנקל וקאפח) תוקן ע"פ כת"י תימן. ואין לדעת איך יצא מתחת יד הרמב"ם.

גירסא מוטעית ברמב"ם פרנקל

ובהמשך לכל הנ"ל יש להעיר בעוד מקום ברמב"ם.

בהל' בית הבחירה פ"ב ה"א הוא כותב: "ונאמר ויבן שלמה את הבית בהר המוריה", כותב הרב קאפח בהערה ב: "כ"ה בכל כ"י. ואין פסוק כזה, אלא הוא מורכב משני פסוקים [מלכים א ו, יד, דברי הימים ב ג, א]. ואין זה חזון נדיר גם בדברי רבנו וגם בכל רחבי הש"ס שמרכיבין שני פסוקים ומביאים ראיה לדברים15. ובנדפס כדרכם השמיטו דברי רבנו כי לא מצאו פסוק כן...".

עורכי רמב"ם מהדורת פרנקל כאן ב'ילקוט שינויי נוסחאות' מסכימים להנ"ל, וכותבים: "מן הראוי לציין שבמקומות רבים בחיבור לא מובאים הפסוקים כלשונם ויש גם שלא נמצא בכלל וכלפנינו כאן". ולמרות כל הנ"ל נדפס במהדורתם: "ונאמר בדברי הימים ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו אשר הכין במקום דוד בגרן ארנן היבוסי". והרי זו תמוה ביותר: הם בעצמם שוללים את גרסתם זו: "לא מצאנו בכל ס' הי"ד שמציין רבנו מקור לפסוקים שמביא", הם גם מודים שאין זה גרסת "כתה"י"16, כלומר כל כתבי היד מוכיחים שהגירסא שנדפס בפנים הרמב"ם לא מתחת יד המחבר יצא, ולמרות זאת הם קבעו גרסת דפוס ויניציאה של"ד17 לעיקר!

עורכי הרמב"ם פרנקל לשיטתם שכותבים בהקדמה ל'ילקוט שינויי נוסחאות' אות ד: "נמנענו בדרך כלל מלקבוע בפנים שינוי נוסח משמעותי שאינו מצוי באחד מספרי הדפוס. רק בדברים שאינם אלא צורות לשון דקדוקיות הלכנו גם אחר ספרי תימן"18. אבל באם כך צ"ע מה שכתבו בראש הספר19: "דקדקנו להחזיר לשון רבינו לקדמותה ולמקורה"!

אי-עקביות באופן תיקון הטעויות

בדקתי ברמב"ם מהדורות פרנקל וקאפח עשרות מקומות שיש בהם טעויות בהבאת הפסוק ונוכחתי לדעת שאין להם שיטה עקבית באופן תיקון הטעות, יש שיתקנו בפנים, ויש שיתקנו רק בהערה, ויש שיתקנו בלי להעיר ע"ז בפירוש, ויש גם שיתקנו בפנים ויציינו את זה בחצאי ריבוע. להלן כמה דוגמאות.

1. בהל' בית הבחירה פ"ד ה"ו מביא הכתוב [יחזקאל מד, ב]: "ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל השער הזה סגור יהיה...", והעיר ע"ז קאפח בהערה ט: "בכ"י יהיה סגור. ובמקרא כפי שהוגה בדפוסים", כלומר הגירסא שנדפסה ע"י הרב קאפח הוא לפי תיקון הדפוסים, ורק בהערה העיר על גרסת הכ"י. ב'ילקוט שינויי נוסחאות' לא העירו כלום.

2. עד"ז בהל' בית הבחירה שם פ"ח ה"ב [בנוגע לכתוב במדבר כ, לח] מביא קאפח את גרסת כ"י רק בהערה ד. גירסא כזו אינו מוזכר אצל פרנקל שם. ומעניין שאפילו אחרי ה'תיקון' נדפס אצל קאפח: "שומרי משמרת הקדש", ואצל פרנקל: "שומרי משמרת המקדש", והנכון כבכתוב: "ש[ו]מרים משמרת המקדש", והעיר ע"ז פרנקל.

3. גם התיקון בהל' כלי המקדש פ"א ה"ז נכנס לפנים, וגרסת כת"י הועתקה רק בהערה יד ובילקוט ש"נ.

4. בהל' מעשה הקרבנות פ"ה ה"ז נמצא התיקון רק בהערות, ראה אצל פרנקל במקורות וציונים והערה ח אצל קאפח.

5. בהל' מעשה הקרבנות פי"א ה"א כותבים בילקוט ש"נ שהגירסא בהעתקת הכתוב [פר' ראה יב, יז]: "וכל נדריך אשר תדר" הוא תיקונם של דפוסים אחרונים, והפלא שגירסא מתוקנת זה מופיע גם במהדורת קאפח, בלי להעיר עליו כלום!

6. עד"ז בהל' שבועות פ"ט הי"ד קובעים הם בילקוט ש"נ שהגירסא בהעתקת הכתוב [ויקרא ה, ד]: "לאחת מאלה" הוא נגד גרסת כל כתה"י והדפוסים, והוא תיקונו של דפוס ווילנא, וגם כאן הגירסא המתוקנת מופיע גם במהדורת קאפח בלי כל הערה!

7. בהל' פסולי המוקדשין פט"ו ה"ד משאיר קאפח את הגירסא המוטעית בפנים ורק בהערה ח הוא מעתיק את גרסת כ"י, ומסיים: "ונכון", אבל בפרנקל גרסת כ"י הנכונה כן נמצא בפנים.

8. בהל' איסורי ביאה פי"ב ה"ו: בהעתקת הכתוב [מלאכי ב, יא] "כי חלל יהודה [את] קדש ה'", הכניסו במהדורת פרנקל את המלה בחצאי ריבוע כיון שמופיע בכמה כת"י ובדפוסים למרות שלא נאמר בפסוק (ראה ילקוט ש"נ), אצל קאפח זה מתוקן בלי הערה. וראה שם הי"ז.

הסברת סיבת הטעות

ואולי יש לקשר ענין זה דהעתקת פסוקים שלא כצורתם עם ההלכה20 הדורשת שכל פסוק מהתנ"ך ישורטט בהעתקתו. ושבשביל זה היה הרמב"ם שם נקודות או קווים מעל לפסוק21. ואולי סבור הרמב"ם שאם הפסוק משובש יצא י"ח. וצריך לבדוק בכת"י הרמב"ם אם גם במקומות אלו הוא ניקד22, ויש להאריך ואכ"מ.


1) בהקדמתו לספר המצות, מהדורתו, הערה 28.

2) להעיר שכבר רבינו מנוח בספר המנוחה שעל הרמב"ם כבר שם לב לאי-דיוקים בציטוט פסוקים, ובהל' תפלה פט"ו ה"כ הוא כותב: "ואולי שגגת סופר הוא".

3) וראה קאפח הערה 16 שדוקא במהדורה בתרא זה נשתבש כ"כ, ובמהדו"ק הי' זה יותר קרוב למקור.

4) וכ"ה "בכל כתה"י והדפוסים" (ילקוט שינויי נוסחאות, פרנקל). וראה מקורות וציונים שם וקאפח הערה ז.

5) וכן גם כל שאר הפסוקים שהעתיק כאן, משובש. וראה קאפח הערה 21, ומסיים: "וברור שהוא שגיאת שגרה שבעל פה".

6) והעיר ע"ז קאפח במשנה תורה שלו הערה ג. וראה מקורות וציונים (פרנקל).

7) והעיר ע"ז קאפח בפיה"מ הערה 3, והלחם משנה כאן אלא שתיקונו צריך תיקון, ראה ילקוט ש"נ שמוסיפים: "במקומות רבים מובאים הפסוקים אצל רבנו שלא כלשונם במקרא" (וכ"כ שם פי"א ה"א). קאפח במשנה תורה שלו הכניס את התיקון בסוגריים בתוך הפנים: "(צ"ל אותה לו תהיה)".

8) במשנה תורה מהדורתו לא העיר כלום. ובמקורות וציונים כותבים: "והתנא ורבינו קיצרו לשון הפסוק".

9) "וכ"ה בראשונים... ובכתה"י ובכת"י ההשגות ובדפוסים ובשו"ע [יו"ד סי' שלא ס"ב]" ('ילקוט שינוי נוסחאות').

10) ראה 'דרך אמונה' ס"ק רכ"ח ובציון ההלכה שם. קאפח הערה לה. שו"ת הרמב"ם שם הערה 4. ב'ילקוט שינויי נוסחאות' מוסיפים: "מן הראוי לציין שבמקומות רבים בחבורו של רבינו הובאו הפסוקים שלא כצורתם הנכונה במקרא אף במקום שיש בשנויים נפק"מ לענין הנדון". וראה גם שם הל' מעשר שני פ"ב ה"ו: "במקומות רבים אין רבנו מביא הפסוקים כלשונם".

11) ראה חידושי ר"ח הלוי והנסמן בספר 'המפתח', ב'אנציקלופדיה תלמודית', כרך ב, עמ' ריז, וב'הגהות והערות' (מהדורת מוסדות שירת דבורה) על הב"י יו"ד שם אות ג.

12) הרב קאפח סה"מ שם הערה 13 ו59-, משנה תורה מהדורתו, עבודה ב, עמ' יב הערה יא. הר"ח העליר בסה"מ מהדורתו, הערה 12.

13) אחרונים שצוינו בילקוט ש"נ שם, קאפח במשנה תורה מהדורתו הערה ח ושם עמ' קיז הערה ד, בסה"מ מהדורת ר"ח העליר הערה 12, ומהדורת קאפח הערה 71 (אלא שגם הוא טעה וציין לפסוק לג כמקור הפסוק!). וראה בכל הנ"ל שציינו שהטעות נמצא גם בגמרא ובעוד ראשונים.

14) ראה 'ילקוט שינויי נוסחאות' בהל' מתנ"ע ובהל' מעשר.

15) ועד"ז כתב בהל' תמידין ומוספין פ"ח הי"א הערה יא: "אין זה אלא קצור המקרא ותכנו. וכך מנהג חז"ל בהרבה מקומות".

16) "פירושו שמשתוים בזה כתבי-יד תימן לכתבי-יד אשכנז וספרד ואחרים" ('הקדמת עורכי הנוסחאות' אות א).

17) למרות הנאמר בשער הספר: "הכל הוגה עם רוב העיון והשקידה..." ע"פ כמה מקורות, בכל זאת קובע יעקב ש' שפיגל בספרו 'עמודים בתולדות הספר העברי, הגהות ומגיהים', תשנ"ו, עמ' 561 ש"הם עשו את מלאכתם ברשלנות, ומהדורתם משובשת למדי".

18) כך הם כותבים בספר עבודה. שיטתם השמרנית הזו הנו כבר 'המהדורא בתרא', ב'מהדורא קמא' שלהם הם היו עוד יותר נוקשים, השווה לשונם הנעתק בפנים לבין הנאמר בכרך הראשון שיצא לאור על ידם, ספר זמנים: "נמנענו בדרך כלל מלקבוע בפנים שום נוסח שאינו מצוי באחד מספרי הדפוס. רק בדברים שאינם אלא צורות לשון דקדוקיות הלכנו פעמים מעטות אחר ספרי תימן".

19) 'לתשומת לב המעיינים' אות א. בספרים הראשונים שיצאו לאור, הלא הם ספר זמנים, נשים וקדושה, לא נמצאים דברים אלה. והעיר על כך שפיגל שם עמ' 577 הערה 153. וראה שם עמ' 158 בנוגע הגירסא שנדפסה בהל' נזקי ממון פ"ג ה"ד.

20) גיטין ו, ב, רמב"ם חלק ס"ת פ"ז הט"ז.

21) ראה מבואו של ששון לצילום כת"י המשנה פרק ה' הערה 18 ע"פ דברי ר' מימון אבי הרמב"ם. שילת שם סוף עמ' טו.

22) ראה שפיגל שם עמ' 69 הערה 147 שמצטט דברי שילת במכתב אליו: "שהרמב"ם לא היה עקבי בענין זה... ואיני מוצא שום עיקרון המבדיל בין המקרים...". ואולי במקום שאין ציטוט מדויק סבר הרמב"ם שלא צריך לנקד.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח