תושב השכונה

בגליון תתיב (שי"ל לש"פ יתרו - כ"ב שבט) כתב הרה"ת ברוך אבערלאנדער שי' בענין שינויי נוסחאות בין סידור רבינו לסידור השל"ה, ובע' 101 כתב השינויים בברכת השחר "אלו דברים שאין להם שיעור", ומביא כמה שינויים (ולהעיר שנשמט אצלו עוד שינוי בתפלה זו: "ובין איש לאשתו" - דתיבות אלו ליתא בשל"ה דפוס ראשון).

והנה מענינת היא ההשוואה בין נוסח משנה זו כפי שהיא בסידור אדה"ז, ובין הגירסאות במשנה כפי שנכתבה במשניות מדפוסים ישנים (המובאים במשניות "זרעים" הוצאת מכון התלמוד הישראלי). ונראה שנוסח רבינו היא הרכבה מכמה נוסחאות, ואינה לפי גירסא אחת או דפוס אחד.

ולפי זה צריך חיפוש ומחקר איזו דפוס של הש"ס היה לפני רבינו, - אף שמהסכמתו שנדפסה במס' ברכות דפוס "סלוויטא" נראה שהחשיב את דפוס "אמשטרדם", אבל מכמה גירסאות ממארז"ל שהובאו במאמרי דא"ח, יש לראות שלא בכל פעם לקח הגירסאות משם, אלא "ליבן וזיכך" את המימרא על פי דפוסים ישנים מ"עין יעקב" ו"ילקוט שמעוני", שכידוע בדפוסים ההללו לא שלטו יד "המגיהים" כ"כ כמו בש"ס.

בשו"ע אדה"ז כשמביא לשון הגמרא, לפעמים משנה את הלשון והסדר שבגמרא. השוויתי לספר דקדוקי סופרים, ואכן שם מציין דפוסי ראשונים וכ"י שהם כמו נוסח רבינו.

ואולי אפשר לומר שלרבינו הזקן לא היה ש"ס שלם מדפוס אחד [בזמן רבינו היה המצב דחוק מאוד, וש"ס שלם עלה ממון רב - וכן ידוע שלכמה מהגדולים אף בדור שלפני רבינו הזקן לא היה להם ש"ס שלם מדפוס אחד, ולדוגמא הידוע לגבי המהרש"ל שהיו לו מסכתות מכמה דפוסים שונים, ולכן יש שינויים בהגהותיו על הש"ס ממסכתא למסכתא].

בהמשך מה שכתב בגיליונות האחרונים הרה"ח הנ"ל בענין דקדוק הנקודות, הנה מצאתי קטע מעניין מאד מכ"ק הצ"צ הנדפס באוה"ת סידור ע' פג, - כיצד יש לומר ה' מלך ביהי כבוד, וז"ל שם:

"הוי מלך בשני סגלין. מלך בשני קמצין. ימלוך, וגבי אדון עולם אשר מלך הוא בפתח תחת הלמד וכולם נמצאים בכתוב. היינו מלך בשני סגלין ה' מלך עולם ועד תלים יוד י"ו. ויבוא מלך הכבוד שם כד ז'. וישב ה' מלך לעולם שם כט י. כה אמר ה' מלך ישראל ישעי' מד ז'. מלך השני קמצין ויאמרו בגוים ה' מלך בדח"א סי' יו לא כנ"ל בפסוק ישמחו השמים. ה' מלך גאות לבש תלים צג א' ה' מלך תגל הארץ שם צז א': מלך בקמץ תחת המם ופתח תחת הלמד. מלך אלקים על גוים תלים מז ט' כי מלך ה' צבאות ישעי' כד כג ושם ת"י אתגלי גבורתא דה' וע' בפי' עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם בד"ה וקול דודי בשה"ש (לקו"ת שה"ש יד, ג ואילך). גלה כבוד מלכותך תלת רישין. מלך אלקיך שם נב ז: ימלך, ה' ימלוך לעולם ועד (בשלח טו, יח) ימלוך ה' לעולם תלים קמו יוד".

w w

כלי האצטרול"ב

הרב אהרן ברקוביץ

ירושלים עיה"ק ת"ו

בגל' תתיא (עמ' 121 ואילך) הבאתי מכמה מקומות בדא"ח, שבאמצעות כלי ההבטה (או: כלי האצטרול"ב) ניתן לראות בגרעין התפוח את צורת התפוח, כנאמר בספרי הפילוסופים ובספרי הטבע.

והבאתי כמה ביאורים לכלי ההבטה הזה, מיקרוסקופ או "כלי של החוזים בכוכבים" (יעו"ש).

ובגל' תתיב (עמ' 96 ואילך) האריך הרב ש"ב וויינבערג שי' לבאר, שאין לומר שהכוונה - כמ"ש בס' הברית - שרואים בגרעין "אילן שלם עם שרשיו וענפיו" וכו', אלא רואים את צורתו ומהותו של הפרי ולא את חומרו ומציאותו. "ודבר זה בולט ביותר כשמשווים הלשונות בדא"ח לכמו שהם נמצאים בספרי הפילוסופים והטבע ובס' הברית". יעו"ש.

ומחמת שהכותב הנכבד קיצר בלשונו, לא הבנתי האם האמור בדא"ח משתווה למ"ש בס' הפילוסופים והטבעיים אם לאו, ובאם אין הם מכוונים לאותו דבר, מדוע א"כ מסתמכים בדא"ח בענין זה על ס' הפילוסופים והטבעיים?

כמו"כ קיצר בלשונו, ולא כתב מ"מ מדוייק בספרי הפילוסופים והטבעיים, כדי שהמעיינים יוכלו גם הם להשוות את הלשונות ולעמוד על כוונתו.

גם לא הבנתי האם הכותב חלוק עלי במה שכתבתי ש"כלי האצטרול"ב" הנזכר בדא"ח הכוונה למיקרוסקופ, או שמא דעתו שההבטה בגרעין התפוח נעשית ב"כלי של החוזים בכוכבים" (יעו"ש), ובו רואים את צורת התפוח ומהותו.

הכותב סיים את דבריו במשפט "וכידוע מה ששקו"ט בנוגע לספר הנ"ל [=ס' הברית], ואכ"מ" - וחבל שהעלים את השקו"ט הזו הידועה לו, אבל לרבים - ואני בתוכם - אין היא ידועה כלל.