בלקו"ש ח"א (ע' 194) הקשה, דחזינן שבנוגע למשנכנס אב ממעטין בשמחה, היינו לא בכל הדברים, כיון שגם באב ישנם עניני שמחה "ראה שו"ע או"ח סתקנ"א ס"ב, ב"ח לטור רס"י תקנ"א: אבל באכילת בשר כו' וצ"ע במג"א שם סק"א" (עכ"ל בהע' 31 שם) - אבל הא דמשנכנס אדר מרבין בשמחה, היינו בלי הגבלות, ועד כדי "עד דלא ידעי", ולכאורה אי"מ, דכיון דכל ענינו של משנכנס אדר מרבין הוא הסתעפות ממשנכנס אב ממעטין, וכלשון הגמרא, כשם, א"כ מדוע משנכנס אדר מרב/ין בשמחה הוא יותר מהמשנכנס אב ממעטין כו'?

וכתב לבאר: "ווייל שמחה דארף זיין אלעמאל, אפי' בחודש אב, עס איז דאך אלע מאל דא דער ציווי פון עבדו את הוי' בשמחה, דערפאר אז עס קומט נאך צו מרבין בשמחה איז דאס אן א גרענעץ.. " עכל"ק וע"ש, ונראה דהכוונה הוא, דכמו שבאב ממעטין בשמחה דשאר חדשי השנה, לשמחה הכרחית, יוצא דבשאר חדשי השנה השמחה היא יתירה ממה שמוכרח, והשתא דבאדר צריכים להרבות בשמחה על שאר חדשי באותה מדה שמיעטו באב, ע"כ יוצא דצ"ל שמחה בלתי מוגבלת, ולפ"ז ה"כשם" שבגמרא מדויק הוא.

והנה עפ"ז יתיישב היטב מה שהקשה בס' דבר אליהו ח"א (דרוש לא): "וצריך להבין למה לי' למשוך קו השתוות בין שני הפכים אב ואדר, תשעה באב ופורים, ולומר "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדם מרבין בשמחה", הא יכול לומר בפשטות משנכנס אדר מרבין בשמחה, מבלי להתיחס בזה אל אב?" עכ"ל.

אולם לפי המבואר בהשיחה א"ש, דלולא קו השתוות בין שני הפכים, אב ואדר, היינו אומרים שבאדר צריכים להרבות בשמחה, אבל שמחה מוגבלת עדיין, ולכן בא ה"כשם" לאשמעינן דהשמחה דאדר צ"ל בלתי מוגבלת כנ"ל.

ועוד י"ל עפמ"ש בלקו"ש שם (ע' 195) סי"ג-יד: דאס וואס אמאל דארף זיין דער סדר עבודה .. אין פארקערסן קו פון שמחה - וועט מען דאס אויך פארשטיין .. עד"מ ווי מען מאכט א דירה פאר א מלך בו"ד. די ערשטע זאך מוז מען דעם ארט אויסרייניקן פון יעדן שמוץ כו', און דערנאך באפוצט מען דאם מיט שיינע כלים .. אזוי איז דאס אויך אין עבודה רוחנית מעז מוז פריער ארויסנעמען דעם שמוץ וכו', וואס דאס טוט זיך אויף דורך קו המרירות, און דאס איז די עבודה פון חודש אב .. דאס איז אבער מער ניט ווי א הכנה צו א דירה, די דירה אליין מאכט מען דורך שמחה.

דאס וואס עס שטייט אין גמרא אויף דעס ענין פון משנכנס אדר .. דער דיוק בשם, וואס דערפון איז משמע אז דער משנכנס אב ממעטין, איז דאס פארשטאנדיק לויט דעם וואס ווערט דערקלערט אין חסידות, אז דער יתרון האור קומט מתוך החושך דוקא.. ", עכ"ל.

ולפ"ז סרה השאלה שבדבר אליהו הנ"ל, כמובן.