בגליון תתעד (עמ' 170) כותב הרב מ.א.ז. שמה שכתוב בהיום יום, "אאמו"ר הי' . . יושב בסמוך להנרות חצי שעה לבד מועש"ק שלא הי' מתעכב חצי שעה". די"ל שטעם מנהג זה הוא מפני שבנוגע לנרות חנוכה מצינו שיכולים להשתמש גם בפתילות כאלו שאין מדליקים בהם נרות שבת, וא' הטעמים שאין מדליקין בהם נרות שבת, הוא מפני שאין האור והפתילה נמשך יפה וכו' ויכול להיות מכשול "שמא יטה" וכו'. ועפ"ז ר"ל שבכדי להנצל ממכשול שמא יטה אין מתעכבין אז.

והנה בשו"ע או"ח סי' תרעג ס"א כתוב "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואע"פ שאין השמנים נמשכין אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותן הפתילות, ואפי' בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה בפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת לפי שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת בין בחול וכו'" (עיי"ש בארוכה).

ועפ"ז אינו נראה שהטעם שאין מתעכבין הוא מפני החשש "דשמא יטה וכו'", דלכאורה זה גופא הטעם דמותר להדליק בפתילות ושמנים אלו, מפני שאסור להשתמש בהם.

ואולי י"ל, עפ"י שו"ע או"ח סי' תרעט "בערב שבת מדליקין נ"ח תחילה ואח"כ נר שבת: הג"ה ומברך עליהן כמו בחול אע"פ שמדליקין בעוד היום גדול" ובמ"א ס"ק יב "משום דא"א באופן אחר חשוב כהכשר מצוה", ואין עיקר זמן הדלקה אלא לאחר שקיעה (ואינו יוצא אז אלא בהדלקה), לכן אין מתעכבין חצי שעה בע"ש.