בגיליונות האחרונים דנו אודות זה שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אמר פעם, שבאם הי' לו שופר כשהי' על האהל, הי' נשאר שם לר"ה וכו' ומזה הוכחה שמותר וכו', וכפי שכבר נדפס - יש חילוק בין השתטחות לבין להתפלל תפלת היום, השתטחות - הכוונה, כמבואר בשער רוח הקודש להרח"ו: "להתקשר עם נשמת הצדיק הקבור שם", וע"י ההשתטחות "גוף הצדיק נעשה חי כמו חי ממש, כי אז נפש הרוחפת על גופו מתלבשת בעצמותיו להחיותו". וממשיך שם: "ולזה אין להשתטח על קבר הצדיק בשבת, ימים טובים ור"ח, כי אז נשמות הצדיקים עולות למעלה ואינן נמצאות במקום". משא"כ להתפלל תפלת שבת וכיו"ב - לכאורה, מותר כיון שהמקום הוא מקום קדוש גם כשנשמת הצדיק אינה נמצאת שם.

כשהרבי אמר שהי' נשאר שם, לכאורה - זה היה בכדי להתפלל תפלות ר"ה. אבל, אפילו אם הייתה כוונתו להשתטח, הנה כאשר "רבי" משתטח על הציון - הרי ביכולתו להתקשר עם נשמת הצדיק ולהמשיכה בכל עת ובכל זמן, משא"כ שאר אנשים, כמובן ופשוט.