במאמר ד"ה פדה בשלום תשל"ח מבאר הרבי שבגאולות של רבותינו נשיאנו מוצאים אנו שקישרו זה עם הפסוק פדה בשלום נפשי. וז"ל שם:

"וידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בעל הגאולה באגרת הקודש שלו..כשקריתי בס' תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה' שלום, שהגאולה שלו שייכת לענין פדה בשלום נפשי. ומזה מובן גם בנוגע להגאולה של בנו וממלא מקומו כ"ק אדמו"ר האמצעי (ביו"ד כסלו), שהיא שייכת להענין דפדה בשלום נפשי, שהרי פסוק זה הוא בשיעור תהלים החדשי דיום העשירי לחודש..[וגם הגאולה די"ב וי"ג תמוז של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ממלא מקומם (דאדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי), שייכת לענין פדה בשלום נפשי, כדמוכח גם מזה שכמה ממאמרי י"ב וי"ג תמוז מתחילים בפסוק זה.

ויש לומר, דענין זה [השייכות דהגאולה לפדה בשלום נפשי] שייך גם לזה שהגאולה די"ט כסלו היתה ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב ובחודש השלישי (דחדשי החורף) [וגם הגאולה דיו"ד כסלו ודי"ב תמוז היו בשלישי, הגאולה דיו"ד כסלו - בחודש השלישי, והגאולה די"ב תמוז - ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב], כי עיקר החידוש בהכתוב פדה בשלום נפשי הוא (לא כ"כ ענין הפדי', כ"א) שהפדי' היא בשלום ושלישי הו"ע השלום".

ויש לדייק בזה:

מצינו במשך השנים בכמה מאמרים של הרבי בי"ט כסלו, שמבאר ענינו ד"פדה בשלום נפשי" בקשר לגאולת אדה"ז וכן של אדהאמ"צ, ואילו בנוגע לגאולת י"ב - י"ג תמוז לא מוצאים אנו שבי"ט כסלו יקשר גאולת יב - יג תמוז זה עם "פדה בשלום נפשי" וכן לדייק שכולם שייכים ליום שלישי (כנ"ל).

ויש לומר בהקדם שהתוועדות י"ט כסלו תשל"ח, היתה התוועדות הראשונה שהתקיימה בביהכ"נ לאחרי מצב הבריאות של שמיני עצרת. ומזה מובן שזה הי' גם היסוד לתקופה חדשה, התחלת אמירת חסידות בהתוועדות, בהנהגה הרגילה.

ועפ"ז מובן שהרבי מונה כל הרביים וגאולתם. והיינו שבנוסף לגאולת אדה"ז ואדהאמ"צ, שנזכרים בתמידות, מדגיש ומקשר הרבי גם עם גאולת אדמו"ר מהוריי"צ. ומתוך כך מובן שהוא הדבר גם בנוגע לגאולתו בשנת תשל"ח.

ועוד ענין נפלא:

הרבי מוסיף ומדגיש שגאולת כולם קשורים עם יום השלישי. והנה כששמים לב לגאולת הרבי, ליום "שנעשה בו נס לרבו", רואים שזה הי' בשמיני עצרת שהי' ביום שלישי בשבוע.