כבר כתבתי (בהערות וביאורים אשתקד) על יחסם של גדולי ליטא לשו"ע אדה"ז [בתוספת למה שהאריך בזה הרה"ת יהושע יש' מונדשיין ב'מבוא' לספר תורת חב"ד שו"ע אדה"ז].

וכדאי להביא עוד מש"כ הגאון הרב איסר זלמן מלצר (בעמח"ס אבן האזל) בכ"ו אלול תרצ"ז (נדפס בקובץ 'רחובות הנהר', בית חב"ד רחובות, תשמ"ג עמ' 17): "ע"ד פירוש הדברים שכתב המגן-אברהם "ואין לנהוג כן לכתחילה" [סתקצ"ב] אם הכוונה דוקא במקום שלא היה מנהג. מצאתי שמבואר כן להדיא בש"ע הגר"ז ז"ל הנקרא שו"ע הרב. ואל תדחה שזה אין ראי' בשביל שהחסידים תוקעים בתפילה בלחש, אבל זה לא ניתן ליאמר כלל שהגר"ז ז"ל הוא דייקן גדול ונאמן בפירושו לשו"ע וגם פשטות הדברים הוא כן שרק במקום שלא היה מנהג אין לנהוג כן".

[מעניינת גישתו למנהגי חסידים בכלל, והכרעתו היפה באותו ענין דתקיעות לחש (שם בהמשך הדברים): "ובעיקר הדברים הנני מחזיק טענות החסידים יותר משל המתנגדים .. החסידים שכבר הורגלו כן חסר להם המצוה וההרגשה וההתעוררות בעת התפלה .. והמתנגדים שלא הורגלו .. יוכל להמתין קצת אחר כל ברכה ממלכיות זכרונות ושופרות.." עיין שם].

- הרא"ז מלצר שיגר ברכה ליו"ד שבט תשי"א - 'ימי מלך' כרך ג' עמ' 1145 וכו'.