בגליון תתצ"ד (ע' 88) העיר הרב מ.צ. על התמונות שבהחומשים מהדורות ארטסקראל וגוטניק, בענין הבזיכי לבונה שציירו מונחים על שתי המערכות, והעיר שהגם שבפסוק בפ' אמור כתיב ונתת על המערכת לבונה זכה, אמנם במנחות פי' בגמ' ד"על" הוא ע"ד "ועליו מטה מנשה" היינו שהיו על השולחן אצל וסמוך להמערכות.

אמנם בפשטות י"ל דהצדק עמהם דמלבד זאת דהוא פלוגתא במתניתין במס' מנחות דף צו בין ר"מ ואבא שאול לרבי יהודה, ור"י ס"ל דלא הי' מקום על השולחן להבזיכי לבונה ובזיכים היו למעלה על המערכת, הנה השריש לנו רבינו דרש"י בפירושו על המקרא מפרש כפשוטו אפילו שלא כהלכתא [ואף שמשתמש בלשון הגמ'], ובפשש"מ על פירושו "על" הוא מפרש מלמעלה ולא אצל וסמוך מלבד היכן שרש"י מפרש זאת שכן מוכח בפשש"מ.

וכן בפ' אמור לא פירש דהי' אצל וסמוך, אלא כתב "על כל אחת משתי המערכות וכו'" [והגם דרש"י שם באווארנט ענין אחר מ"מ מכיון שהעתיק לשון הכתוב "על" ולא פי' כלום מוכח שהוא כפשוטו, ומה שהוסיף שם השפ"ח צ"ע].

ואי קשיא הא קשיא למה ציירו דהלחם העליונה יושב רק על שני קנים ולא על שלשה כשאר הלחמים, דאע"פ דכ"ה בגמ' הנ"ל דף צז, א [ובפשטות כ"ה לכו"ע אף להמ"ד שבזיכי לבונה היו על המערכות ממש (דמ"מ לא היו כבדים כ"כ)], מ"מ לא מוזכר זאת כלל ברש"י ואדרבה רש"י מפרש "ומסדר שלש על ראש כל לחם שישב הלחם האחד ע"ג אותן הקנים ומבדילין בין לחם ללחם שתיכנס הרוח ביניהם" ותל"מ, ואינו מחלק בין העליונה להשאר.