כתב בשמואל-ב (ו, כ'-כא) "וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול..ותאמר מה נכבד היום..לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים ויאמר דוד..לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם ה' וגו'". איתא בבמדבר רבה (סמוך לסוף פרשה ד') וז"ל: "...הדא הוא דכתיב - ויאמר דוד אל מיכל לפני ה' וגו'. אמר לה אביך היה מלך על ישראל בלבד אני נגיד על ישראל ויהודה וכו'".

וצריך עיון הא דמחלק בין מלכות של שאול ומלכות דוד. שניהם היו מלכים על כל בני ישראל כמו שמצינו לגבי שאול בשמואל-א (טו, יז ומצודת דוד שם) ולגבי דוד בשמואל-ב (ה, א-ג) ומהו ששיבח דוד א"ע לכאו' בלא יסוד?

ובעץ יוסף שם כתב, וז"ל: "אפשר שצ"ל בית אביך והיינו איש בושת", עכ"ל. אבל הרי לפנינו לא כתוב כן. והרש"ש כתב, וז"ל: "לכאורה תמוה הלא גם שאול מלך על כל ישראל היה..ואולי כוונתו דשאול מלך מיד על כל ישראל משא"כ דוד תחלה מלך על יהודה לבד ועלה עוד למלוך על כל ישראל".

אבל זה דחוק מאד לפי המדרש שמוכח דדוד אמר שבח ומעלה על עצמו לגבי שאול, ומ"ש הרש"ש אינו שבח, אדרבה הוי גנות של דוד (וישראל) ששבע שנים היה רק מלך על מקצת ומיעוט של ישראל.

ואם נאמר כה'עץ יוסף' שצ"ל בית אביך, דהיינו איש בושת כנ"ל, הנה בלקו"ש ח"ח עמ' 244 כותב רבינו: "פון די ענינים עיקרים וואס האבן זיך אויפגיטאן דורך דוד המלך, זיינען געוון: א) מלכות (דער ענין פון מלוכה) - וואס אויסר דעם וואס ער איז געווען דער ערשטער וואס איז געווען א מלך אויף אלע אידן (משא"כ שאול)..." עכלה"ק. מזה נמצא שהרבי לומד כפשטות המדרש, ולא כמו ששינו בהגירסא וכו'. הרי שהדרא קושיא לדוכתא מה הוא חילוק בין שאול ודוד בענין זה?

וי"ל בדוחק עכ"פ שדוד אמר זה (כמו שהובא בהמדרש) אחר מיתת איש בושת (שמואל-ב ה, א-ב) "ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד..ויאמרו לאמר..גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מציא והמביא את ישראל", וצ"ע.