ברשימה של הגה"חהרב י. לנדא ז"ל בנוגע להמקוה בור ע"ג בור שנבנה ברוסטוב, כותב: "כ"ק נבג"מ הכריע לעשות את מקוה מי הגשמים למטה מחשש 'נתן סאה ונטל סאה' לחוש לדעת הראב"ד, וכשהיא מלמטה רחוק הדבר שיתערבו, מצד שינוי מדת החום שבמים".

ובענין זה של מים חמים למעלה בבור הטבילה, ומי הגשמים בבור התחתון הם קרים יותר, רציתי לבאר כמה פרטים:

א) בהרשימה כותב הרב לנדא "רחוק הדבר שיתערבו", ולא כותב שאין מתערבים כלל.

ב) אפילו את"ל שמי הגשמים קרים יותר, אבל לא בכל מקוה בעולם מי הגשמים הם יותר קרים מהמים בבור הטבילה, ויכול להיות שמי הגשמים הם חמים יותר מהמים בבור הטבילה, ולדוגמא, אם מי הגשמים כשיורדים לתוך הבור התחתון הם קרים מאוד אבל כשהם נשארים שם הם מתחמים מהאויר, מהקרקע, מהבנין וכו', ובפרט בהרבה מקואות שהמקוה היא בקומה התחתונה והבור התחתון הוא בהמרתף ששם נמצא החימום של כל הבנין, וכשממלאים את בור הטבילה עם מים קרים ממי העיר יכול להיות שמי העיר הם יותר קרים ממי הגשמים בבור התחתון (עד שמחממים את המים בבור הטבילה), ובפרט במקומות הקרים בחודשי החורף שהמי העיר הם קרים ביותר באמצע החורף.

ובפרט בהמקואות שלא טובלים בהם כל יום ולא מחממים את בור הטבילה למשך זמן, יכול לקרות שהמים בבור הטבילה מתקררים מהאויר יותר ממי הגשמים בבור התחתון.

ואף אחד לא מדייק רק למלאות מים חמים, וגם לא מצינו שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב הקפיד למלאות את המקוה רק עם מים חמים.

באגרת קודש ששלח כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לבנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ בשנת תרע"ח (אג"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"ה עמ' קמו) נראה שלא היו שופכין מתחלה מים חמים למקוה כ"א היו מחממין את המים אחרי היותם בתוך המקוה. וז"ל שם:

"יכולים לעשות שמתחמם מן התנור ע"י טרובין [צנורות], או אפשר יכולים לחממה ע"י פּאַרע [אֵדים] מהבאק מים רותחים".

ובאגרת אחרת כותב כ"ק אדנ"ע לבנו (שם עמ' קנ):

"ולהחם המקוה הי' טוב שיהי' ע"י פּאַראַויק [אֵדים] קטן, כאשר הציע לי וידרין".

ומוכח הדבר שבור התחתון הזה מתחלף יותר לאט מהבור מן הצד, אבל במשך הזמן מי הגשמים מתערב עם המים בבור הטבילה, כמו שמסיק הרב שד"ב לוין בספרו תיקוני מקוואות ע' סה ואילך, וז"ל:

..ואולם, מסתבר שהמציאות היא, שגם זה אינו לנצח, סוף סוף גם במקוה ע״ג מקוה מתערבים קצת מים מבור לבור ובמשך זמן ארוך ביותר הופכים רוב המים שבאוצר התחתון להיות מים השאובים. לכן, הרוצה לצאת גם דעת הראב״ד וסייעתו צריך גם הוא להחליף, לכאורה, את מי הגשמים שבאוצר התחתון מזמן לזמן, לפחות פעם אחת בשנה..ואף שאין הדבר מוזכר בפירוש בהוראות שנמסרו ע״י הג״ר יעקב לנדא המובאות לעיל, מ״מ נראה כן בעליל, ממ״ש (שם ס״ט): "תמיד רצוי שיהי׳ מחסן מי גשמים בכדי שיהיו מוכנים להחלפה".

..ומ״מ חשש שיתערבו מי הגשמים אשר בו עם המים השאובין שבמקוה הטבילה, עד אשר יהי׳ חשש נתן סאה ונטל סאה, ולכן הצריך אשר תמיד יהי׳ מוכן בחצר מאגר של מי גשמים חדשים, להחלפת מי הגשמים שבאוצר התחתון.

וראה גם מ״ש כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע בתשובותיו (אגרות קודש ח״ה אגרות א׳ק-א׳קא), שמפעם לפעם היו מחליפים את מי הגשמים שבו . . אם כל המדובר היה ע״ד מילוי המקוה פעם אחת ותו לא, לא היה צורך בכל הטרחות הללו. לכן נראה יותר שמפעם לפעם היו מחליפים גם את מי האוצר התחתון, במי גשמים חדשים שבמאגר המים שבחצר.

וראה גם רשימותיו של הגר״י לנדא (נדפסו ב״שמועות וסיפורים״ ח״א עמ׳ 337): "פעם בהיותי בהיכל קדשו נסבה השיחה בנוגע למקוה, אם כדאי להחליף כבר את המים באוצר, כי תמיד הי׳ עוד אוצר מתחת לאדמה בחצר (רעזערווי)."

הרי מפורש שמזמן לזמן היו מחליפים המים שבאוצר התחתון, ובזה נסבה השיחה, אם כבר הגיע הזמן להחליף המים. וכדאי להדגיש, שמעת סיום בניית המקוה ברוסטוב, ועד להסתלקות כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע עברו רק שנה ומחצה. ע״כ נראה פשוט שיש להחליף המים לפחות פעם בשנה. עכ"ל לשונו בס' בתיקוני מקוואות הנ"ל.

וכן כותב הגה"ח הרב חיים לנדא בספר הנ"ל ע' קלז:

"..ע״ד תדירות החלפת מי האוצר, אמנם אינני זוכר ששמעתי בבירור באיזו תדירות היו מחליפים המים מהמחסן של מי הגשמים, אולם, כידוע מתוך רשימת אמו״ר הרב ז״ל שהי' אוצר מים רזרווי ״מחסן״ בחצר, שממנו המשיכו המים לבור התחתון. וברוסטוב בדרך כלל אין מחסור בגשמים, ועכ״ז עמד בקביעות על שלחן הרבי נ״ע בחדרו ברומטר, ובפירוש לצורך ובגלל המקוה. ויש ברשימות אבי הרב זללה״ה שפעם אחת בהיותו בחדר כ"ק אדמו"ר שאל אודות החלפת המים (מתוך המחסן) ואמר כ"ק אדמו"ר" וואָס ווייזט דער ברומטר..והנה בודאי וכמובן מאליו שאילו הי' מדובר על החלפה אחת או שתים בשנה ויש מחסן רזרווי, לא הי' צריך ברמוטר קבוע לשם כך. אלא ודאי משמע שהחלפת המים היתה תדירה הרבה יותר.."

והרה"ג הר' הלל פעווזנער ז"ל בספר הנ"ל ע' קלט: "עכ״פהרש״בלאאמרשהמקוהע״גמקוהאיןכללתערובות המים, ועפ״זהכינואוצרמיגשמיםלהחליףאותםמזמןלזמן".

ובפרט בהמקואות שנעשו עם תקנת כ"ק אדמו"ר באג"ק חי"ז ע' שיב, שמי העיר יפלו ישר על הנקב של מי הגשמים בהבור התחתון, זה מתחלף יותר מהר, כמו שכותב הרה"ג הר' משה יהודה ליב לנדא בספר הנ"ל ע' קלו:

". . בפרט לפי הוראת כ״ק אדמו״ר נבג״מ זיע״א לכוון זרם המים מול נקב ההשקה קשה להבין, זה ודאי יגרום להחלפת המים בבור. ובפרט כאשר ישנם שני נקבים בין העליונה לתחתונה, א״כ זרם המים בנקב אחד יגרום ליציאת מים מן הנקב השני, וצ״ע."

ועוד כותב הרב הלל פעווזנער בספר הנ"ל ע' קמ:

"קשה לי מ״ש כ״ק אדמו״ר זי״ע (באג״ק חי״ז עמ' שיב, וכבר נדפס קודם בלקו״ש) ״לסדר שיפלו המים שאובין ישר בנקב ההולך לאוצר התחתון״, ולא הבנתי, הרי זה ממש היפך ממה שאנו משתדלים שלא יכנסו מים שאובין לאוצר התחתון, שהרי הם מתערבים תומ״י עם כל המים שבאוצר התחתון. ובפרט אם הם באים מצנור, שבאים בכח וזרם חזק."

מכל הנ"ל מוכח שמי הגשמים לא נשארים בשלימות לעד ולעולמי עולמים וצריכים להחליפם מזמן לזמן.