בגליון האחרון - תתלה (עמ' 168), כותב הר"א חיטריק אודות מה שדנתי בקובצים האחרונים (תתלא ותתלב), במ"ש הרמב"ם במו"נ - שבימיו (עכ"פ) נמצאו ברואים "כגון נדחי התורכים הנחתים בצפון, והכושים הנחתים בדרום, וכל הדומים להם מאלה שאצלינו באקלימים הללו, ואין אלה לדעתי בדרגת האדם, והם מן דרגות הנמצאות למטה מדרגת האדם ומעל לדרגת הקופים...". היינו שהם ממוצעים בין אדם (המדבר) לחי.

וכותב ע"ז הרא"ח, שמדברי הרמב"ם משמע, שישנם ברואים כאלו גם עכשיו. לכאורה אפשר להעיר ממה שאמרו בגמרא סנהדרין (נט, ב), על הנחש "שמש גדול אבד מן העולם", שזה הי' כעין ממוצע, אבל עדיין צ"ע, איזה ברי' היא עכשיו לאחר החטא". עכ"ל.

ויש להעיר ע"ז: א. מאיפה למד מדברי הרמב"ם שברואים אלו נמצאים כעת? ועוד, האם נודע לנו כעת שבט, עם או סוג בני אדם (אף כאלו שאינם לע"ע מתורבתים וכו'), שלמראית עין אינם בגדר מדבר! ואלו שנמצאו בזמן הרמב"ם - או שנאבדו מן העולם או שברבות הימים נתעלו לדרגת המדבר, או ירדו לרדגת החי. והלוא בזה דנו בקובצים הנ"ל, אם אפשר שברואים אלו יעלו לדרגת האדם לגמרי וכו'.

ב. בצדק העיר ממעמדו של הנחש לפני החטא. ויש להוסיף שלא רק שהי אז הנחש "כעין ממוצע", אלא ממוצע ממש. (ואולי ע"ד הבריאות שבמו"נ) כמ"ש המהרש"א בסנהדרין שם "אמנם הנחש הי' מצד בריאותו השמש הנחבר מכולם, שהוא הי' ממוצע בין האדם ושאר בעלי החיים שמצינו בו כח הדיבור וכו". וראה בתו"ש בראשית (ג , א ואילך).

ג. מה שהצריך עיון איזה בריא' היא עכשיו לאחר החטא - אתמהה! הלא מקרא מלא דבר הכתוב: "ויאמר ה"א אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך" - בראשית (ג, יד). ופירש"י: "רגלים הי' לו ונקצצו". היינו, שהנחש שלפני החטא הוא הוא הנחש שלאחרי החטא, אבל בלי הרגלים. ומה השאלה "איזה ברי' היא עכשיו." וק"ל.