יד) ע' 32: בשבת חוה"מ סוכות חותמין: מקדש השבת וישראל והזמנים, אבל בהברכה אין מזכירים של יו"ט, כ"א בהחתימה.

לכאו' כ"ה בנוגע שבת חוה"מ פסח.

טו) ע' 34: מנהגינו להתחיל לומר ח"ק קרוב לסוף הגלילה ולמהר בהגלילה ואמירת יהללו והכניסה לארון, ולהאריך במתינות באמירת ח"ק באופן שיסיימו הח"ק אחר הכניסה, ועכ"פ להסמיכו להתפילה ככל האפשר.

ויל"ע, דלפי"ז החזן אינו אומר יהללו כיון שאמירת יהללו הוא לפני הכניסה ובשעת גמירת הקדיש כבר החזירו הס"ת להארון.

טז) ע' 35: בשמו"ע: אחר אתה חונן אתה חוננתנו, וחננו (בוא"ו). בפשטות הכוונה הוא לאמצע הברכה.

יז) ע' 36: ביעלה ויבא זכרנו ה"א בו ב' דגושה ~ ופקדנו בו בית רפוי'. ובשוה"ג יעלה ויבא: היום יום ע' ל"ג. וכבר כתבו לעיל בבהמ"ז. ואם צורך לאומרו בשמו"ע דיש איזה קס"ד שאינו כמו בהמ"ז ~ הול"ל לעיל בשמו"ע של חול (כמו שהזכיר על הנסים). ובאמת אפי' בהמ"ז אינו מקומו כ"א בשמו"ע.

יח) שם, בשוה"ג ד"ה אמירת: (בסידור תורה אור, תהלת ה', בקריאת הנשיאים בימי ניסן, כ' שביום י"ג יאמר זאת חנוכת המזבח, ולא דק דבשו"ע אדמו"ר סי' תכ"ט סט"ו כ' לומר ביום י"ג פ' בהעלותך עד כן עשה את המנורה, שהוא נגד לוי, ~פסקי הסידור להרא"ח נאה ז"ל בסוף ההערות שבתחלת הספר) ~וצריך בירור איך נוהגין בפועל, עכ"ל. לכאו' צ"ל "הספר וצריך בירור איך נוהגין בפועל)". (תי' תהלת ה' הוא הוספת המלקט).

מה שיש להעיר בזה הוא, דלמה כ' ולא דק די"ל, שבתורה אור חזר בו מן השו"ע ~כמו כמה ענינים אחרים. ובאמת, י"ל שבשו"ע לא דק, משום, מה שאנו אומרים זאת חנוכת ~ הוא כולל פ' בהעלותך, ובשו"ע שם, מכיון שכתב "נוהגין מר"ח ואילך לקרות פ' הנשיא שהקריב בו ביום", לכן כתב "וביום י"ג פ' בהעלותך... שהוא נגד שבט לוי". (אף שעדיין י"ל דאם ביום י"ג הוא נגד שבט לוי, אזי ביום י"ב י"ל זאת חנוכת, שהוא השייך לי"ב נשיאים הקודמים.)

עוד יש להעיר, אם כמ"ש בשו"ע יום י"ג הוא נגד שבט לוי, למה לא אמרינן ביום י"ג יהי רצון ג"כ?

יט) ע' 38: שבת... בלחש, ובשוה"ג: היום יום (תשי"ז) ע' מו. יש להוסיף ע' צ"ו. ויל"ע א) למה דוקא הכא כתבו שנת הדפסת היום יום, ואם הוא מפני שינוי בדפוס (כמו שבאמת הוא בהיום יום עם ציונים) הול"ל היום של היום יום. ב) בע' 28 מציין למחזור השלם ע' 434, ולא ציינו להיום יום. (וגם צלה"ב טעם כפילת המנהג).

כ) ע' 42: נשיאת כפים, וכ"ה בכל פעם אשר נ"כ. ובשוה"ג מהיום יום ע' ס'. בהיום יום ליתא לתי' "וכ"ה בכל פעם אשר נ"כ". ויל"ע בפי'.

כא) שם בשוה"ג: בליובאוויטש... שש"פ: היום יום ע' מ"ה. צ"ל מ"ז.

כב) ע' 43: אצל אדמו"ר האמצעי בי' ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. להעיר שבהיום יום ליתא לב' קוין בתי' לג.

כג) ע' 45: (בנוסח הארוך)4*... מתענים 4. בפשטות צ"ל להיפך. (4, ולאחרי זה 4*).

כד) ע' 46: תענית של תשובה: לכאו' כאן צ"ל * כדמוכח משוה"ג.

כה) ע' שם: נזהרין מלומר שהחינו... ואם לא בשבת. לכאו' צ"ל שהחיינו. יש לציין להיום יום ע' ע"ב. (ולכאו' הטעם שכ' בהיום יום בכ"א תמוז (ולא בי"ז תמוז הוא משום שבשנה ההוא כ"א תמוז חול בשבת ורצה להדגישו דבסה"ע מברכין בשבת).

כו) ע' 47: אין מברכין שעשה לי כל צרכי עד למחרת: יש לציין להיום יום ע' ע"ז.

כז) שם, במנחה... במנחה: יש לציין להיום יום הנ"ל.

כח) ע' 48: כ"ק אאמו"ר...הניזקין: יש לציין להיום יום הנ"ל.

. "ותקשיב מנו מאמר ~ מ"ם שלישית נקודה קמ"ץ." הנה בדפוס תשל"ה, (ותשמ"ז ~ דפוס אה"ק), כבר תיקנו תיבה זו. ובדפוס תשנ"ה חזרו לנקדו פת"ח.

ויש להעיר, שב"ליקוט טעמים ומקורות", ד"ה ותקשיב הוא לפני ד"ה אלקינו וא"א. וצ"ע, כיון שבסדר הסליחות הוא להיפך.

2. "איך נפתח פה: פורכי כו' "לבל": שינוי מחמת הצענזאר. וי"ג: למת, לעץ." בדפוסים ל"ה ונ"ה הביאו בשוה"ג רק "למת."

3. "רצוצים במה אתם [בוטחים]: נ"א: רצוצים בגלות ובך [בוטחים]." ובדפוס ל"ה ונ"ה לא הביאום בשוה"ג.

4. "והוא... מכל (בחולם ולא בקמ"ץ) עונותיו. בדפוס ל"ה תיקנו ביום א, ב', וער"ה. ובדפוס נ"ה: ולא כלום.

יום ב:

5. "בקדיש (ע' 30) ~ צ"ל: הוא. לעילא מכל. ואין אומרים "ולעילא" (וכמו ביום ביום א'), וכן צ"ל בכל הימים."

ולכאו' הטעות הוא בשתים. א) צ"ל "לעילא מן כל." ב) צ"ל "וכמו ביום א'." בדפוסים ל"ה ונ"ה, לא הרגישו בזה. וצ"ע מדפוס מ"ז שהרגישו בכפילת תי' ביום ולא שצ"ל לעילא מן כל, והוא פלא.

יום ג:

6. "אני יום אירא: ...חשוך השאר מלכת גם בבית הבד ~ כצ"ל. ובפנינו חשוך השאר כתשם בבית הבד. ואף שבדפוס מ"ז הדפיסו בשוה"ג, הלא כצ"ל ואינו נ"א ולא הועילו כלום!

יום ד:

7. "אי' כל נפלאותיך: ...באות הס' נ"א [סברה] להמיר באמונת נוצר." (בפנינו: סברה להמיר ולבגוד ביוצר). גם הכא רק דפוס מ"ז הדפיסו בשוה"ג.

8. חוקר הכל: נ"א: ואת מלכותה תעקר, אבל ממה שיש אומרים הפזמון בסליחות דפ' בשלח משמע כגרסא ואת עמלק תעקר."

וצלה"ב: מאי נ"א ואת מלכותה תעקר ~ כן איתא בפנים.

(ובאמת תי' מלכותה בולטת ממסגר השורות, ואולי בשעת כתי' "ליקוט טעמים ומקורות", הי' כתובה אחרת. אבל לכאו' אינו מסתבר, דא"כ היו לשנות קודם הצ"ל ואח"כ הנ"א. ועוד, אם משנים לנ"א, יש לשנות להנ"א דכוותי' משמע ~ ואת עמלק תעקר. ואין דפוס ישן ת"י). ובדפוסים הנ"ל לא הביאו "ואת עמלק תעקר", כ"א דפוס מ"ז.

9. ע' 52 בכותרת: אי' סליחות ליום שני, וצ"ל רביעי.

יום ה:

10. "ישמיענו סלחתי: ...ר"ת החרוזים שלמה ברבי שמואל ברבי יואל חזק." ולפ"ז לכאו' בע' 64 שורה 10 צ"ל באות נפשה (ולא כאות נפשה). ודו"ק.

11. "ישראל עמך תחנה: ...ר"ת החרוזים יצחק הקטן ברבי מאיר חזק ואמץ. [הריב"ם בעל התוס]." ואוי"ל, שהאותיות המרומזות הם "יצחק הק' ברבי מאיר חזק ואמץ", (כיון דלא מצינו ~ בראש חרוז ~ ט"ן). וראה הערה הבאה.

12. "יושב בסתר: ...שם המחבר מרומז בראשי החרוזים ~ יצחק חזק." ולכאו' הול"ל יצח(ק) חזק ~ כיון שראשי החרוזים הם יצחחז"ק. וכמ"ש לעיל בחוקר הכל. ואוי"ל, דהכא לאחר תי' חזק, יש עוד ק' השייך לשם יצחק. (יצחחזקי"ק). ודו"ק.

יום ז:

13. "אם עונינו: ...נ"א בסופו במקום הקושט טינא ~ הקש טנא." ורק דפוס מ"ז הביאו בשוה"ג.

ער"ה:

14. "אנה עוררה: ...צ"ל טלטלוה זרים זדים מרעים בארץ [לא להם]... [טפלו עלי ובקקוני] בוקקים. טהרה בטומאה להמיר ולחצוני דוחקים... [מיום כסא בשבתך על כסא] כבודך. מביט לסקור..." (ובפנינו אי' טלטלוה רעים. בארץ... בוקקים. ולחצוני דוחקים... כבודך. לסקור... ~ ואין בו טעם. וגם הכא, בא אני בתלונה על דפוס מ"ז; שצ"ל בפנים. ובפרט שסידרו מחדש קטע זה, הו"ל להכניסו ~ כיון שהוא צ"ל ולא נ"א.

צום גדלי'ה:

15. "את ה' בהמצאו: ...חתום אלי' בר שמעי' חזק. נ"א בסופה: שמע י-ה. והחתימה מוכיחה כן". ולכאו' זהו כמו צ"ל. (רק במ"ז הוא בשוה"ג).

ובאמת יש להקשות: מי יאמר שצ"ל שמע י-ה ~ אפשר שצ"ל שם הוי' המלא שגם בזה יש תי' שמעי', ורק הדפיסו בשני יודי"ן כבכל המקומות. ועוד, לפי"ז, צ"ע (מיום ב') מ"אם עונינו ענו בנו", דכתב לעיל חתום שלמה הקטן יחי. ובהפזמון אי' שלומו יצוה... ואוי"ל, שבכגון שתי' שלימה מרומזת בפ"א, אזי ההברה צ"ל כהשם. ואזי א"ש. אבל לפי מ"ש בהע' 17, הדרא קושיא לדוכתא.

16. "אבלה נפשי: ...נ"א בתחלתה: נשרף ביד הארי." (בפנינו: כנשף בו הארי. ורק דפוס מ"ז הביאו בשוה"ג).

17. "אורך ואמתך: ...חתום ~ שמעון. נ"א בסופה: עוז נצח יעטה. והחתימה מוכיחה כן." (ועי' לעיל הע' 15). ויש להעיר, שבדפוס מ"ז שהביאו בשוה"ג, הנה בפנים אי' יעטה ~ העי"ן בח"פ, ובשוה"ג בשוא.

18. שם: "כי גאל ה', צ"ל: כי פדה ה'." (ופשוט ~ כיון שהוא במקום אות פ'). ותימה למה בדפוס מ"ז לא הכניסו בפנים (כיון שהוא צ"ל).

19. "הורית דרך תשובה: ...נ"א בתחלתה ~ המתחת ערץ ויסודי (ולא ארץ). גם הכא רק דפוס מ"ז הביאו בשוה"ג.

והנה, בהמלך במסיבו ח"ב ע' כ"ב-כ"ג, אי': "ולהעיר... [וכבר נדפס בהוספות שלי ~ אך כרגיל בדבר הנדפס אין מעיינים...]", ושם בשוה"ג הע' 9: "בליקוט טעמים ומקורות לסליחות." וד"ל...

בגליון א' [תרצה] כתבתי, דלכאורה בסידור תו"א צ"ל אתה תושיענו רפה משום ד"בג"ד כפ"ת דסמיכי לאהוי הם רפיים". והנה נודע לי שכ"ק אדמו"ר הי' אומר אתה תושיענו דגוש.

ואולי י"ל שיש בזה איזה טעם ע"פ קבלה שצ"ל דגוש ע"ד אדני בם שע"פ דיקדוק צ"ל ב' דגוש מפני שהיו"ד של אדני נרגש במבטא, ומ"מ הוא רפה ~ עי'בתו"א לפ' יתרו דף ע"ב ע"א שביאר זה ע"פ חסידות (כן הובא בספר קיצור כללי דיקדוק להר"מ שוסטרמאן ע"ה).