תות"ל ~ 770
בהמשך למ"ש הת' ז.מ. בגליון תרצו בענין השינויים בין סדור תו"א לתהלת ה', הנני בזה להוסיף איזה שינויים:
1) בשחרית "וכשחק מאזנים נחשבו": בתהלת ה' הח' של נחשבו הוא בשבא, ובתו"א בחטף סגול. ובכל דפוסי נ"ך שראיתי הוא בשבא.
2) בפטום הקטורת: בתהלת ה' "ואחד עשר סממנים" במ', ובתו"א "סממנין" בנ'. וראיתי בדפוסים הקודמים של תהלת ה' שהי' נדפס "סממנין" ובשנת תשל"ח (שאז נעשה כמאה תיקונים בסידור תהלת ה') הדפיסו "סממנים". וצ"ע. (ולהעיר שבגמ' הוא ג"כ בנו"ן).
3) בניקוד תיבת "דה'", בובא לציון "בריך יקרא דה'" ובכגוונא (דקבלת שבת) "רזא דה' אחד" בסידור תו"א בובא לציון של שחרית דחול אין שבא תחת הי' של שם הוי', ובשאר המקומות (כגוונא, ובא לציון של מנחת שבת ונעילה) בשבא תחת הי', ובתהלת ה' הוא להיפך: בשחרית דחול הוא בשבא תחת י' הא' של שני היודין (שבמקום שם הוי') ובשאר המקומות בלי שבא.
והנפק"מ ביניהם, שהשבא הוא סימן לחטף פתח, שצ"ל ח"פ תחת הא' של השם, וכמו שהוא בתיבות מה', שה' שצ"ל ח"פ אחר המ' והש', שאז נכתב שבא. ואם לא נכתב אזי הא' של השם נחה ואינה נשמעת, כמו בתיבות בה', כה', לה', וכמו הא' של "יראו את ה'" (בברהמ"ז ובשחרית לשבת) ועוד.
ובסידור תהלת ה' הדק (הנק' "ראסטאווער סידור") נדפס שבא תחת הי' בין בובא לציון ובין בכגוונא.
4) בשש"י לים שני: "כשמך אלקים כן תהלתך" בתהלת ה' ת' השני בשבא, ובתו"א בסגול, ולכאורה צ"ל בשבא, שסגול בא בתיבות כיו"ב רק במקום הפסק.
5) בשש"י ליום חמישי: "בסתר רעם" בתהלת ה' הר' בקמץ, ובתו"א בפתח, ולכאורה כן צ"ל. (ואף שעל תיבת רעם יש אתנחתא, אינו ההפסק הגדול ביותר בפסוק, שלפניו בפסוק טעם "עולה ויורד" שמפסיק יותר מאתנחתא).
6) קודם מעריב: "ויעזרם ה'", בתהלת ה' הע' בפתח, ובתו"א בשבא, וכן צ"ל.
7) בקידוש לבנה: "למלאת", בתהלת ה' הל' בחולם והא' נחה (בלי תנועה) ובתו"א הל' בשבא והא' בחולם.
8) ביעלה ויבוא שבברכת המזון בסידור תו"א נדפס: כי א-ל חנון ורחום אתה, וצ"ל: כי א-ל מלך חנון ורחום אתה (ועיין בהגהת אדמו"ר מוהרש"ב בסידור תו"א דף רמה, א).