1) מיום ד' ניסן תשי"ד, אג"ק ח"ח עמ' שיח (מהמכתב, ומפרט מסופו, ניכר שהשואל הוא מאנ"ש), שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב ס"ע קסה.

2) ראה בס' בין פסח לשבועות פ"ח הע' כ

3) ס"ה, לאחר שהביא דעת האוסרים.

4) לפני 'ובא לציון'.

5) הא"ר ס"ק ז, שכתב שלעניין נישואין "לא ראיתי נוהגין, אלא ביום ממש", מתיר בשעת הדחק בליל ל"ג בעומר שחל בעש"ק, הובא גם במשנ"ב ס"ק יא. הפרמ"ג בא"א ס"ק ג מביאו, ללא ציון שעת הדחק. וכ"כ במור וקציעה להיעב"ץ סי' תצג, הובא במחזיק ברכה ס"ק ה. ובשו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד (אה"ע-חו"מ סי' לח-לט) ובעקבותיו בשו"ת מלמד להועיל (ח"א סי' קיג אות כג), כל אלו מתירים גם ללא שעת הדחק.

6) שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קעח (לעניין נישואין), שו"ע סי' תצג ס"ב (לעניין תספורת), ובארוכה בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' לב וש"נ.

בגליון תתצ"ד (ע' 88) העיר הרב מ.צ. על התמונות שבהחומשים מהדורות ארטסקראל וגוטניק, בענין הבזיכי לבונה שציירו מונחים על שתי המערכות, והעיר שהגם שבפסוק בפ' אמור כתיב ונתת על המערכת לבונה זכה, אמנם במנחות פי' בגמ' ד"על" הוא ע"ד "ועליו מטה מנשה" היינו שהיו על השולחן אצל וסמוך להמערכות.

אמנם בפשטות י"ל דהצדק עמהם דמלבד זאת דהוא פלוגתא במתניתין במס' מנחות דף צו בין ר"מ ואבא שאול לרבי יהודה, ור"י ס"ל דלא הי' מקום על השולחן להבזיכי לבונה ובזיכים היו למעלה על המערכת, הנה השריש לנו רבינו דרש"י בפירושו על המקרא מפרש כפשוטו אפילו שלא כהלכתא [ואף שמשתמש בלשון הגמ'], ובפשש"מ על פירושו "על" הוא מפרש מלמעלה ולא אצל וסמוך מלבד היכן שרש"י מפרש זאת שכן מוכח בפשש"מ.

וכן בפ' אמור לא פירש דהי' אצל וסמוך, אלא כתב "על כל אחת משתי המערכות וכו'" [והגם דרש"י שם באווארנט ענין אחר מ"מ מכיון שהעתיק לשון הכתוב "על" ולא פי' כלום מוכח שהוא כפשוטו, ומה שהוסיף שם השפ"ח צ"ע].

ואי קשיא הא קשיא למה ציירו דהלחם העליונה יושב רק על שני קנים ולא על שלשה כשאר הלחמים, דאע"פ דכ"ה בגמ' הנ"ל דף צז, א [ובפשטות כ"ה לכו"ע אף להמ"ד שבזיכי לבונה היו על המערכות ממש (דמ"מ לא היו כבדים כ"כ)], מ"מ לא מוזכר זאת כלל ברש"י ואדרבה רש"י מפרש "ומסדר שלש על ראש כל לחם שישב הלחם האחד ע"ג אותן הקנים ומבדילין בין לחם ללחם שתיכנס הרוח ביניהם" ותל"מ, ואינו מחלק בין העליונה להשאר.

בקשר עם המובא בגליונות קודמים (תתצא ואילך) שספורי צדיקים תורה הם יש לציין גם לאג"ק כ"ק אדמו"ר חי"ב ע' ש"ע וזלה"ק: "וטוב עושה אשר מדבר ג"כ וועגען דעם אורות פון חסידות וע"ד מרז"ל פתח במילתא דבדיחותא, ובפרט שגם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים - מנהג של ישראל סבא תורה היא".

ובאג"ק כ"ק אדמו"ר חח"י ע' רל' וזלה"ק:

"וגם ע"י תאור מעשי צדיקים וגדולי ישראל בכדי שילמדו מהם, וכלשון רבינו הזקן, לדבוק ביודעי ד' ובתורתו כו', ונכפל הציווי כו' כדי ללמוד ממעשיהם כו' ולהתחבר להם בכל מיני חיבור (שו"ע אדמוה"ז חלק או"ח סי' קנ"ו סע' ד').