בס' 'לקוטי לוי יצחק אגרות' עמ' שפב, מבאר הקשר דבני חיי ומזוני לתפילות ראש השנה, ומביא על זה דזה שבבקשות דראש השנה מבקשים "חיים" (כמו זכרנו לחיים וכיו"ב) קאי על ג' ענינים אלה דבני חיי ומזוני, ומביא על זה מארז"ל ד' חשובין כמת: עני, ומי שאין לו בנים, הרי שמזוני ובני הם ג"כ בחי' חיים. וגם חיים היפך דסומא שייך לראש השנה כי שיעור השופר הוא כדי שיראה לכאן ולכאן, יראה דוקא, ראי'. וממשיך: "וגם חיים היפך דמצורע הוא בר"ה, כי אם שהשופר הוא בינה, אך התקיעה בשופר הוא המשכת החכ' כמארז"ל שתקיעת שופר הוא חכמה", עכ"ל.

והעירני ח"א, שבקטע האחרון בהא דמצורע חשוב כמת ביאר רק שר"ה ותק"ש שייך לחכמה, אבל לא ביאר מה ענין מצורע אצל חכמה. ולכאורה בפשטות נקט שהוא דבר הפשוט שאין צריך לפרשו, ע"פ המבואר בכתבי האריז"ל שענין הנגעים הוא הסתלקות המוחין דחכ', וכמפורש בע"ח של"ח פ"ז: "וז"ס שארז"ל שהמצורע חשוב כמת כי כבר נתבאר אצלינו בענין האבלות כי הסתלקות מוחין עלאין דז"א דמצד אבא הוא גרמת המיתה וז"ס ימותו ולא בחכמה כי סיבת המיתה הוא לסבת חסרון החכמה שהם המוחין כנ"ל כי החכמה תחיה את בעליה ובהסתלקותה המיתה מצויה שהוא היפך ותמורת החיים ולהיות כי גם מצורע הוא ענין הסתלקות המוחין של החכמה כנ"ל לכן הוא חשוב כמת". ולא באתי אלא להעיר.

תנן באבות פ"ה משנה כב "בן שמונה עשרה לחופה", ומפרש רש"י "די"ח פעמים כתיב אדם מבראשית עד כי מאיש לוקחה זאת".

ומפרש הרע"ב: "יט אדם כתובים בפרשת בראשית מן ויאמר אלקים נעשה אדם עד ויבן ה' אלקים את הצלע, חד לגופי', פשו לי' שמונה עשר לדרשא".

וכתב על זה בתוספות יו"ט: "עמדתי למנין וחשבתי גם שניהם דכתיבי בהך קרא דויבן ולא מצאתי בין כולם כי אם י"ו". ומתרץ התויו"ט דלרש"י צ"ל דאיש נמי מן המנין.

גם אני עמדתי למנין וחשבתי י"ז פעמים אדם וכנראה שכן צריך להיות בהתוס' יו"ט דהא כתיב "איש" רק פעם אחת בהך קרא דויבן (בראשית ב, כג).

ואולי יש לתרץ זה שהרע"ב כתב די"ט פעמים אדם כתובים בפרשה דאולי כוונתו ג"כ עד סוף פסוק כג והפעם הי"ט יהי' בפ"א פסוק כז "זכר ונקבה ברא אותם".

במשניות מבוארות מהרב פנחס קהתי מביא עוד רמז מהמדרש לבן שמונה עשרה לחופה דכתיב "והוא אשה בבתולי' יקח" (ויקרא כא, יג) - "והוא" בבגימטריא שמונה עשרה.

ויש להוסיף עוד רמז לבן שמונה עשרה לחופה והוא מספר תהלים במזמור יט, המזמור שאומרים בכל יום כשמגיעים לגיל שמונה עשרה "והוא כחתן יוצא מחופתו" והוא הפעם היחידי שנזכר חתן בספר תהלים.

לשלימות הענין אלו הם הי"ז פעמים שכתוב "אדם".

ב' פעמים בפ"א: א) פסוק כו. ב) פסוק כז. טו פעמים בפ"ב. ג) פסוק ה. ד-ה) פסוק ז. ו) פסוק ח. ז) פסוק טו. ח) פסוק טז. ט) פסוק יח. י-יא) פסוק יט. יב-יג) פסוק כ. יד) פסוק כא. טו-טז) פסוק כב. יז) פסוק כג.