בנוגע להשקו"ט מהו מנהגנו המדוייק בנוגע לקידוש בליל הסדר אצל הנשים, לכאורה יש לדייק (בהוספה להמובא באוצר מנהגי חב"ד ובאריכות שם, וכן מעשה רב שהרבנית הצדקנית ע"ה עמדה בפתח המטבח וכ"ק אדמו"ר קידש ולא בקול רם), - שמוכח שדעת רבינו היא שהנשים יקדשו, כי בפסקא "קדש" (הג') כותב וזלה"ק: "...ב) אין אחר מוציא אותו ידי חובתו (שו"ע רבינו סתע"ב סכ"ב)". ובפסקה הבאה "ד' כוסות - מצוה מדברי סופרים. ואף נשים חייבות בה, שאף הן היו באותו הנס...". ע"כ.

ולכאורה אין לחלק בין חיוב אמירת הקידוש לשתיית הכוס, כי הרי הם תלויים א' בהשני, כמ"ש לפני"כ בפסקא "קדש": "...שהוא אחד מארבעה כוסות שהן מצוה מד"ס בליל פסח", ואח"כ מביא הנפק"מ באשה.

והנה לכאורה אפשר לפקפק, כי הרי יכולין לענות אמן לצאת חובת אמירת תיבות הקידוש, ואח"כ לשתות הכוס, והחידוש בליל פסח הוא שחייבין לשתות כוס (ולא רק לטעום או אפי' לענות אמן בלי טעימה). אלא אם נקבע ונתתקן הכוס על קידוש ובפירוש "אין אחר מוציא אותו".

ובא"כ לכאורה יש לברר האם הדין כן הוא בנוגע לברכת המזון, כי בכל השנה יכולין לצאת ברהמ"ז (ובפרט א' שאינו יודע לברך) ע"י עניית אמן. ובאם נקבע כוס שלישי על ברהמ"ז לכאו' צריך כל או"א לברך בעצמו (בגלל החיוב דד' כוסות). וזה לא הובא בהגדה.

ולכאורה יש להמתיק כ"ז ע"פ מה שמביא רבינו לקמן בנוגע ל"מגיד". בפסקה "מצוה עלינו לספר ביצי"מ" (הא') קטע ב וזלה"ק: "ואף נשים חייבות במצוה זו (מדאורייתא - לדעת החינוך ולר"י בתוד"ה "שאף" מגילה ד, א . . וכן משמע דעת רבינו בשו"ע...)". וממשיך בקטע שלאחריו: "ואין מברכין על מצוה זו, וכמה טעמים נאמרו בזה: כי כבר יצא באמירת זכר ליציאת מצרים שבקדוש, מפני שנפטרת בקריאת שמע שמברכין לפני' ולאחרי'...". (ומביא עוד טעמים). וא"כ ע"פ הטעם הראשון ש(הנשים חייבות ב"מגיד" דאורייתא ו)אין מברכין מפני "אמירת [הדגשת המעתיק] זכר ליציאת מצרים [הדגשה במקור] - יוצא שהנשים אומרות תיבות הקידוש. (והטעם השני שמביא (קריאת שמע וברכותיה) - לכאורה כו"כ אינן מתפללות ערבית (ואכה"מ להכנס לשקו"ט דחיוב נשים בתפילה)). ואע"פ שמביא עוד טעמים - מ"מ לכאורה מוכח (ועכ"פ יומתק) זה שהנשים נוהגות לומר תיבת הקידוש. ולא באתי אלא להעיר.