עיין בשערי הגדה (לקט ביאורים ואמרות ק' מכ"ק אדמו"ר זי"ע בעניני הסדר) שהוא מביא ההסבר של אדמו"ר מריי"ץ "מכיון שצריך לעסוק גם בתיקון הרשע שהרי נאמר 'לא ידח ממנו נדח' ונדרשים כוחות רבים לצורך תיקונו של הרשע לכן נסמך החכם לרשע, כדי שהחכם בכוחותיו הגדולים יתקן את הרשע"

ואע"פ שידוע דבר המשנה (אבות יא, ז) "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע", מ"מ שיטת רבינו זי"ע היא שאם כוונתו לתקן חבירו מותר ומצוה עליו להשתדל בכל מיני השתדלות לתקנו, כולל השתדלות ע"י שידור במקומם, וע"כ שלח רבנו זי"ע שלוחים בכל קצווי תבל לדור בסמיכות ליהודים שנטו מדרך התורה.

ובזה יתורץ סתירה גדולה שבין הבבלי והמדרש רבה בנוגע הנהגת מרדכי היהודי, דהנה במס' מגילה יב, א. על הפסוק "לעשות כרצון איש ואיש": "אמר רבא לעשות כרצון מרדכי והמן", ע"כ. וכתב רש"י "הם היו שרי המשקים במשתה". ולכאורה זה בסתירה להא דאיתא במדרש רבה פ"ז "אמר המן לאחשורוש אלהי'הם של אלו שונא זמה העמד להם זונות ועשה להם משתה, וגזר עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר 'לעשות כרצון איש ואיש' כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקדוש ברוך הוא ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה אמר רבי ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מעות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו", ע"כ.

וא"כ מהמדרש רואים שמרדכי אסר על היהודים לבא להסעודה, וא"כ אם הוא אסר על האחרים לבא, האיך אמר רש"י על הגמרא שהוא היה שם?!

אבל לפי כל הנ"ל אין שום סתירה בין מאמרי חז"ל, האמת הוא שמרדכי הכריז שלא ילכו להסעודה משום כל התועבות שיעשו שם, אבל אחרי ששמונה עשר אלף יהודים לא צייתו לו אז החליט מרדכי שהוא צריך להיות עמהם בהיכל המלך, כדי לעשות כל מה שביכלתו להצילם ולתקנם.