תות"ל - 770
ב'רשימות' (חוברת קעד) מביא הרבי תי' (בשם) הצ"צ על קושית ה"בית יוסף" "מהו הנס דנר א' דחנוכה" - דקרא קאמר שמן זית ואם לא נשאר כלום בלילה הא' הרי"ז שמן נס ולא שמן זית.
ומביא הרבי שבפשטות י"ל שדבר הנברא ע"י נס יכול הוא להקרא באותו שם בו נקרא הדבר הטבעי הדומה לו באיכותו. - וע"כ בנדו"ד שמן שדומה באיכותו לשמן זית יכול להקרא שמן זית אע"פ שהוא לא בא מזית.
ובהמשך הרשימה מביא הרבי שמצינו בסנהדרין סה: "רב חנינא ורב אושעיא ... ומיברו להו עגלא תילתא" ופרש"י משובח כאילו הי' שלישי לבטן או שליש גדלו". נמצא שבריאה (עגל) שנברא ע"י נס נקרא באותו שם (עגלא תילתא=שלישי לבטן) שבו נקרא דבר (עגל) טבעי הדומה לו באיכותו, אע"פ שאי"ז תוארו האמיתי (שהרי לא הי' בבטן מעולם).
ומוסיף הרבי שם "עיין תוס' גיטין נו, א - דלא ניחא להו בפירוש זה מפני קושיא זו.
דהתוס' בגיטין שם הביאו את פרש"י הנ"ל (בשם "יש מפרשים") והקשו ע"ז שלא שייך לפרש עגלא תילתא שלישי לבטן כיון שבגמ' בסנהדרין נאמר שבראו עגלא תילתא, נמצא שס"ל לתוס' שלא שייך לקרוא לבריאה של נס באותו של של דבר טבעי אע"פ שדומה לו באיכותו.
והנה בתוס' לאחר שמביא את הפי' הנ"ל כותב "ולא כמו שמפרש (שעגלא תילתא פי') שגדל שליש" דקשה עליהם מגמ' בשבת ע"ש. ובהע' המפענחים של הרשימות (הע' 18) כתבו (שפי' זה זהה לפירוש השני ברש"י בסנהדרין) ושגם לפי פי' זה מוכח ששייך לקרוא לבריאה של נס באותו של של בריאה טבעית וכנ"ל.
אבל לכאו' דבריהם תמוהים שהרי מהא דמקשה התוס' על פי' ה"יש מפרשים" מהגמ' בסנהדרין מוכח דס"ל לתוס' שלא שייך לקרוא לבריאה של נס באותו שם וא"כ מ"ט לא הקשה קושיא זו גם ל"מפרש" הב' בתוס'.
אלא שכוונת ה"מפרש" היא שעגלא תילתא פי' עגל שגודלו שליש מגודל שור, וא"כ פשוט שגם עגל שנברא ע"י נס יכול להקרא באותו שם (ועיין במהר"ם שיף שם).
אלא שלפ"ז צ"ל שאין כוונת הרבי להביא ראי' לסברא ששייך לקרוא לבריאה של נס באותו שם של בריאה טבעית - מפירוש הב' ברש"י, שהרי כנ"ל מפירוש זה אין כלל ראי' לנדו"ד. אלא כוונתו רק לציין לפירוש א' ברש"י (שאולי לכן הקדים הרבי את פירוש זה אע"פ שברש"י הוא מובא כפי' ב' ע"ש). ודוחק.
אבל באמת נראה שפי' הב' ברש"י וה"מפרש" בתוס' חלוקים הם בפירושיהם (ולא כפי שנכתב בהערות על הרשימות הע' 18). שהנה רש"י כתב "כאילו הגיע לשליש שניו וגמרה גדילתו", משא"כ פי' ה"מפרש" בתוס' כתב "שגדל שליש". ובאמת מפרש"י מוכח ששייך לקרוא לבריאה של נס באותו של של בריאה טבעית שהרי עגל זה שרק עכשיו נברא לכאו' לא שייך לומר עליו שהגיע לשליש שניו, רק אם נלמד ששייך לקרוא לבריאה של נס באותו שם שבו נקרא בריאה טבעית דומה, וכנ"ל.
משא"כ מפי' ה"מפרש" שבתוס' הנה כנ"ל אין משמעות מפירושם ששייך לקרוא לבריאה טבעית באותו שם, שהרי י"ל שבראו עגל שהוא שליש מגודל שור.
אלא שברשימה העתיק הרבי את דברי רש"י וכתב "או שליש גדלו" - ולא כהלשון ברש"י "הגיע לשליש שניו וגמרה גדילתו", ושלפי הנ"ל דווקא מלשון זה אפשר להוכיח לנדו"ד.
Download PDF