שליח כ"ק אדמו"ר - וונקובר ב.ק. קנדה
להלן כמה הערות ב'רשימות' כ"ק אדמו"ר חוברת קפ"ח שי"ל לאחרונה:
א) שם עמ' ז' (לשון רבינו בא להלן במודגש בתוספת פיענוח ותיבות קישור שנערכו ע"י המו"ל בדא"פ): "הטעם בלקו"ת וסידור על זה שבמשכן דמשה לא הי' ארי' אכיל קורבנין הוא - כי, משה לא רצה במלאך, ואמר "אם אין פניך הולכים על תעלנו מזה" (שמות לג, טו), ומשמע שנתמלאה בקשתו. ועיין סנהדרין לח, ב, שמו"ר פל"ב, ב"ר פצ"ז, תנחומא משפטים, רמב"ן עה"ת משפטים כג, כא, מפרשים ביהושע בדברי המלאך "עתה באתי" וכו'. זח"ב קכד, ב, זח"ג רפג, ב, רצח, ב - שבכל המקומות הנ"ל משמע שהפירוש ש"אם אין פניך הולכים" הוא שלילת מלאך, וכאן שנתקיימה בקשתו של משה שלא רצה במלאך, עכצ"ל שבמשכן דמשה לא הי' "ארי אכיל קורבנין", שהוא מלאך "דא אוריאל".
ויש להעיר דהפיענוח וכו' הנ"ל אינו מדוייק לכאורה, דמדברי המו"ל יוצא, דבתחילה כותב רבינו ש"משמע שנתמלאה בקשתו" (בקשת משה שלא רצה במלאך), ואח"כ מביא מ"מ בתור מקור לזה שהפירוש ד"אם אין פניך הולכים" הוא שלילת מלאך, וכפיענוח המו"ל שבכל המקומות הנ"ל משמע שהפירוש ד"אם אין פניך הולכים" הוא שלילת מלאך" (ולכן הוא דהדפיסו את המ"מ בקטע נפרד, ובהוספת אות ו' לתיבת "עיין" ("ועיין")), ושוב ביארו לבסוף כוונת רבינו דכיון שנתמלאה בקשתו של משה שלא רצה במלאך, עכצ"ל שבמשכן דמשה לא הי' ארי' דאכיל קורבנין שהוא מלאך.
והנה הגם שפירושם נכון הוא (דבכל המ"מ הנ"ל משמע שהפירוש ב"אם אין פניך וגו'" הוא שלילת מלאך וכו' וכאן שנתקיימה בקשתו עכצ"ל וכו'), מ"מ נראה דאין פיענוח זה מדוייק, דמדברי רבינו משמע שהביא המ"מ בתור מקור למש"כ לפנ"ז ד"משמע שנתמלאה בקשתו", דבכל המקומות הנ"ל משמע שנתמלאה בקשתו של משה שלא רצה במלאך, וא"כ כיון שנתמלאה בקשתו עכצ"ל שבמשכן דמשה לא הי' מלאך דאכיל קורבנין.
ב) שם בפיענוח המו"ל "שבכל המקומות הנ"ל הוא שלילת מלאך" - תיבת "מלאך" בא במודגש, ולכאורה הוא ט"ס דבלשון רבינו שהעתיקו שם בתחילת החוברת אין כאן תיבת "מלאך" כלל.
ג) שם בשוה"ג להערה 10 מהמו"ל העירו בדא"פ בביאור הטעם שרבינו ציין תחילה לשמו"ר פט"ב ואח"כ לב"ר פצ"ז, והיינו כי בשמו"ר קאי על הפסוק שבפ' משפטים (כג, כ) "הנה אנכי שולח מלאך לפניך" (משא"כ בב"ר דקאי על הפסוק דיהושע ה, יד), ולכן "אולי מטעם זה הקדים רבינו ציון זה לפני הציון לב"ר".
ויתכן לומר בזה עוד בפשטות, דבשמו"ר שם קאי (גם) על הפסוק ד"אם אין פניך הולכים" - בקשת משה שלא רצה במלאך - דעלה קאי בהרשימה שם ש"משמע שנתמלאה בקשתו". ועוד, הרי שם מדובר על בקשת משה עצמו ותשובת הקב"ה ע"ז, משא"כ בב"ר שמדובר על דברי המלאך ליהושע - ועוד והוא העיקר דבשמו"ר מפורש ד"בטל הקב"ה..ושלא ימסרו ישראל לשר כל ימי משה" (משא"כ דבר שאינו מפורש כ"כ להדיא). ואולי (גם) מטעם כהנ"ל הקדים רבינו ציון דשמו"ר לפני הציון דב"ר. ודו"ק.
ד) שם עמ' ח' מבאר רבינו די"ל דאכילת הקרבנות ע"י מלאך תלוי בפלוגתא בפי' הכתוב "אם אין פניך הולכים", דאם קאי על שלילת מלאך, הרי כיון שנתקיימה בקשתו של משה עכצ"ל שבמשכן דמשה לא הי' "ארי' אכיל קורבנין", אכן להפירוש דלא קאי על שלילת מלאך אלא על השראת השכינה (נבואה) הנה שפיר י"ל דבמשכן דמשה הי' מלאך דאכיל קורבנין עיי"ש.
ולכאורה צ"ע בשיטת רש"י עה"ת, דהרי לפרש"י בבמדבר (ד, יג) גם במשכן הי' ארי' דאכיל קורבנין (וז"ל "ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי וכו'", והובא בהרשימה שם), ולאידך הרי לפרש"י עה"פ "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה" (תשא לג, טו) מפרש "כי ע"י מלאך אל תעלנו מזה" (וראה גם פרש"י ליהושע שם), ומכיון שנתמלאה בקשתו של משה הרי עכצ"ל שבמשכן לא הי' מלאך (ארי') דאכיל קורבנין. וצ"ע.
ה) שם עמ' ח' ואילך מביא רבינו מזבחים סא, ב, דמ"ש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה . . אלא בימי שלמה, ושם לחד תירוצא דנסתלקה מקודם".
ומבאר ד"לכאורה למ"ד דלא נסתלקה עד שלמה משמע דזוהי האש ממש שירדה בימי משה.. משא"כ למ"ד דנסתלקה מקודם אפשר לומר דנשתנתה ביריחו כשבא המלאך ועד אז לא הי' ארי'" עכלה"ק.
כלומר, דאם נאמר שלא נסתלקה האש שירדה בימי משה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה, משמע דאותה האש ממש שירדה בימי משה היא היא אותה האש ממש שהיתה עד שלמה, משא"כ אם נאמר דנסתלקה מקודם, הרי שפיר אפשר לומר דנשתנתה האש שירדה בימי משה בימי יהושע כשבא המלאך, דאז נעשית האש בדמות הארי' דאכיל קורבנין, משא"כ בימי משה לא הי' ארי'.
והנה למ"ד לא נסתלקה וכו' ס"ל דגם בשעת המסעות הי' האש על המזבח דלא נסתלקה אף בשעת המסעות, וכמבואר להדיא בפרש"י שם ד"ה לא נסתלקה וז"ל "שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר ומניחין אותה במקומה", והיינו דעת ר"י בירושלמי יומא ס"פ ד' (שהובא גם בתחילת הרשימה שם) דפליג על ר"ש.
ולפ"ז יש להעיר דלדעת ר"ש שם דבשעת המסעות נסתלקה האש מעל המזבח, שוב אפשר לומר דהאש שירדה בימי משה נשתנה בימי יהושע כשבא המלאך ונעשית אז בדמות ארי' דאכיל קורבנין, אכן עד אז (בימי משה) לא הי' ארי' דאכיל קורבנין, וע"ד דברי רבינו למ"ד דנסתלקה מקודם (במזבח של שילה) שבזבחים שם.
[ולהעיר מפרש"י במדבר ד, יג ודו"ק]
Download PDF