ב"רשימות" חוברת קפ"ח שי"ל לאחרונה מביא רבינו מ"ש בלקו"ת (במדבר יא, א) דבמשכן של משה לא הי' האש בדמות ארי' כי הדמות ארי' הוא המלאך אוריאל, ומשה לא רצה במלאך כמ"ש "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה" (תשא לב, טו) ומשמע שנתמלאה בקשתו. ומקשה ע"ז מרש"י (במדבר ד, יב) ודישנו "את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן - ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות ואינה שורפת כו'". וכמ"כ בזהר משמש דגם במשכן של משה הי' האש בדמות ארי', ומבאר דהלקו"ת אזיל כהשיטה דהפירוש בבקשתו של משה הנ"ל הוא שלא רצה במלאך, אבל ישנם שיטת שמפרשים בקשתו של משה באו"א ולפ"ז אפ"ל שהאש היא בדמות ארי'.

ולכאורה צ"ע דרש"י בפ' תשא שם מפרש ג"כ דבקשתו של משה הי' שלא ישלח מלאך (וכמו שהביאו בהערות המו"ל הערה 8), ובפסוק יד מפרש "ויאמר פני ילכו - כתרגומו לא אשלח עוד מלאך אני בעצמי אלך" הרי דבקשתו נתמלאה, ואיך זה מתאים עם פרש"י בפ' במדבר הנ"ל שהאש הי' בדמות ארי'?

וי"ל דרש"י ס"ל דבקשתו של משה לא היתה בקשה כללית שלא ישלח הקב"ה שום מלאך לבנ"י, אלא בקשה פרטית בנוגע לכניסת הארץ בפרט שלא תהי' ע"י מלאך כ"א ע"י הקב"ה בעצמו, אבל לא בנוגע לאכילת הקרבנות שזה אפשר שיהי' ע"י מלאך.

אלא דא"כ צ"ע למה לא תירץ כן בהרשימה דאדה"ז ס"ל דבקשתו של משה היתה בקשה כללית, ורש"י והזהר ס"ל דהוי בקשה פרטית.

ולכן י"ל באו"א דע"פ פשש"מ זה שהאש הי' בדמות ארי' לא הי' מפני שהאש הי' מלאך, אלא זה הי' נס מיוחד באש שע"ג המזבח. והתירוץ בהרשימה מכוון בעיקר כלפי הזהר שכתב בפירוש שזה הי' המלאך אוריאל.

עוד להעיר דלכאו' צ"ע דבהרשימה מציין להרבה מ"מ שמהם משמע שבקשת משה נתמלאה, ולא ציין לרש"י בפ' תשא הנ"ל. וצ"ע הטעם.