ברשימות חוברת כ"ט (שי"ל לקראת ש"פ בשלח), נרשם בכותרת "ריגא חף-רץ", ופיענוחי המו"ל כתבו ש"אולי הכוונה: חורף-תר"ץ אלא שעפ"ז צ"ע, א. טעם השמטת אות ר'. ב. פשר מקף-המחבר בין "חורף" ו"ר"ץ"."

ולדידי קשה דהנה בכלל רבינו לא הי' גר בריגא כ"א בברלין, רק שהי' מבקר מפעם לפעם אצל חותנו כ"ק אדמו"ר הריי"ץ שהי' גר בריגא (בשנות תרפ"ח - תרצ"ג) אמנם בשנה ההיא (תר"צ) כ"ק אדמו"ר הריי"ץ לא הי' בריגא כי אז הי' ביקורו הידוע ב(ארה"ק וב)ארצוה"ב וע"כ לא הרבה רבינו לבקר בריגא בשנה ההיא חוץ מב' פעמים, כמסופר ב"ימי מלך" (ע' 332,322) שרבינו ביקר בריגא בחודש תשרי ובחודש ניסן תר"צ.

[דא"ג - בימי מלך ע' 242 כתב דרבינו עבר לגור בברלין בשנת תרפ"ח, אמנם מהמבוא לאג"ק רבינו ח"א משמע שרק אחרי חתונתו (תרפ"ט) עבר רבינו לברלין, משא"כ בתרפ"ח שימש מזכיר להמיול"ח - כ"ק אדמו"ר הריי"ץ בריגא, ראה שם ע' 5 ואילך.

אמנם ראה אג"ק ח"א אגרת א' שהיא בתאריך "כ"א אדר פ"ח ריגא", ועפ"ז לכאורה הוא דלא כהימי מלך. אמנם בימ"ל גופא לא ברור בדיוק באיזה חודש עבר רבינו לברלין, והסיפור היחיד שמביא שם עם תאריך, שקרה עם רבינו בברלין בתרפ"ח הוא משבועות, ולזה אין סתירה מהאגרת הנ"ל.

אמנם שמעתי מספרים שפעם ענה רבינו למישהו ביחידות [במענה על בקשתו ללמוד באוניברסיטה בטענה שכן עשה רבינו], שהוא למד באוניברסיטה רק לאחרי חתונתו ומה גם שכבר הי' בן כ"ז שנה, שמסיפור זה משמע שרבינו עבר לברלין רק בתרפ"ט לאחרי חתונתו ודלא כהמסופר בימ"ל. ודו"ק.]

עפ"ז לא הי' רבנו בריגא בחורף תר"צ, וא"כ הביאור הנ"ל לא מתחיל. ואפילו את"ל שתשרי נכלל בהגדר דחורף, בכ"ז אא"ל כאן שחורף פי' תשרי, שהרי תמוה ביותר לומר שהציון היחיד שמצא רבינו על א' מהימים בתשרי הוא - חורף?!

ולמסקנא כתבו שם ש"יותר נראה הכוונה בין השנים תרפ"ח-תר"צ".

וילמדנו רבנו מה בדיוק קרה "בין השנים תרפ"ח-תר"ץ"? את"ל הכתיבה:

א) דוחק עצום לומר שלקח לרבינו שלש שנים לכתוב רשימה זו!

ב) ועיקר (אפילו את"ל דכן לקח לרבינו שלש שנים) - הרי הכותרת רשומה לפני הרשימה עצמה וא"כ עפ"ז הי' צ"ל שבתחילת כתיבת הרשימה (בתרפ"ח) רשם "תרפ"ח-תר"צ" שפירוש שיקח לו שלש שנים לכתוב! אתמהה!

ואת"ל האמירה [אילו יצוייר שרשימה זו נאמרה ברבים בריגא] - ורבינו לא זכר בדיוק את זמן האמירה בשעת הכתיבה - גם זה דוחק עצום, לומר שאת המקום שנאמר זוכר רבינו, רק שאינו זוכר האם נאמר בתרפ"ח (לפני חתונתו), בתרפ"ט (בזמן ולאחרי חתונתו) או תר"צ (כשאדמו"ר הריי"צ לא הי' בריגא) - הרי בין השנים האלו קרו כ"כ הרבה דברים כנ"ל שחילקו את התקופות לשונות בתכלית, ובפרט שרוב הזמן שבין השנים האלו שהה רבינו בברלין ולא בריגא כנ"ל, ובכלל הרי מדובר פה על רבינו, שא"צ להאריך בשלילת ענין השכחה אצלו. וד"ל. וא"כ מה הפירוש "בין השנים תרפ"ח-תר"צ"?! (ובאמת נראה שגם המפענחים בעצמם עוד לא יודעים מה פירוש ולכן סתמו: "בין השנים תרפ"ח-תר"צ". ודו"ק).

לאח"ז כותבים "שרבינו לא רצה לכתוב הלשון פ"ח, ולכן כתב "ח"ץ"."

איני יודע על סמך מה חידשו הנ"ל. לאידך גיסא ראיתי בפירוש להיפך באג"ק רבינו ח"א אגרת א' (להגאון הראגאטשאווי), שהתאריך הוא כ"א אדר פ"ח ריגא", וראה שם בע' 22 צילום האגרת בכתי"ק.

ולעצם הענין הנה כשמתבוננים בכתיבת התאריכים והכותרות בכל הרשימות שי"ל עד עתה, יוצא מזה כמה עובדות:

א. בכל הכותרות התאריך נכתב לפני ציון מקום. יוצא מן הכלל - "שחיטה. וישי. ש"ת." - חוברת כ"ג, ומה גם שיש הפסק נקודה בין המקום לתאריך.

ב. לא מצינו בשום רשימה ציון מקום בלי ציון תאריך (משא"כ ציון תוכן הענין בלי זמן ומקום).

ג. כתיבת כל השנים - כולל תר"צ - היא באופן דר"ת (עם סימן הגרשיים). יוצא מן הכלל - "ט"ז סיון תש"א, ליסאבון" - חוברת י"א, ומה גם שיש תוכן למלה זו. ודו"ק.

ד. בכל הכותרות אחרי ציון המקום לא נרשם כלום (באותה שורה - משא"כ בשורה שלפנ"ז או שלאח"ז בא לפעמים כותרת אחרת עם תוכן הענין), יוצא מן הכלל - "ליל שבת פ' ניצבים, ר"ץ. ריגא. בסעודה." - חוברת ד' ע' 7, ומה גם שהוא פרט והוספה בציון המקום.

ה. לא מצינו ציון תאריך שבו הזמן בשנה והשנה מחוברים במקף-המחבר.

ובנוגע לעניננו: א) הציון "חף-ר"ץ" בא לאחרי ציון המקום. ב) אם "חף-ח"ץ" אינו תאריך, אין תאריך ברשימה זו. ג) אין סימן ר"ת (גרשיים) בהמילים "חף-רץ". ד) דלא כבכל הרשימות, נרשם משהו אחר ("חף-רץ") אחרי ציון המקום (ובאותה שורה). ה) יש מקף המחבר בין המילים "חף-רץ".

לפי"ז נראה לומר בדרך אפשר: ע"פ א. ג. ו-ה. הציון "חף-רץ" אינו תאריך, ע"פ ב. מוכרח שיהי' תאריך ברשימה (היות שאין ציון של תוכן הענין). אמנם ע"פ ד. ובפרט ע"פ ה"יוצא מן הכלל" אפשר לומר שהוא פרט והוספה בציון המקום, דהיינו שהציון "חף-רץ" קאי על מקום בריגא גופא, ואולי יש למקום גם קשר לתוכן הרשימה, אשר עפ"ז לא יהי' רק ציון של מקום גרידא ולא יוקשה מב. ועצ"ע.

ותן לחוקר ויחקור עוד ובפרט אלו שגוכתי"ק דהרשימות לנגד עיניהם, שיכולים לדייק יותר בהנ"ל ע"י: א) איתור מקום רשימה זו בין שאר הרשימות. ב) שנוי בהכתב שבא מצד כתיבה בתקופות שונות. ג) ועוד, כמובן לכל משכיל. ודו"ק.