ב"רשימות" חוברת י"ח (שי"ל לש"פ חיי שרה) רשימת "ש"פ ח"ש, תש"ב" ~ מבאר כ"ק אדמו"ר שהסיבה שאברהם לא הסתפק באמיתית נבואתו ד"קח נא את בנך גו'" היא "שהי' בבחי' מרכבה בתכלית, שאין לו רצון עצמי ~ גם מצד נפש האלקית ~ כלל, רק רצון האדון, ולכן כשנאמר לו קח נא גו' הרי מיד וישכם גו'".

ויש להעיר מרשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע משנת תרס"ה שנדפסה בהוספות לספר המאמרים ~ ליקוט ב, המספרת ע"ד שיח כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בדבר התגלות משיח צדקנו בב"א וביה"ד שם: "...שאלתי אם כן, מאין ידע כי הוי' שלחו, דהרי מצינו כמה וכמה אזהרות לכל נביא שצריך אות ומופת כידוע, וגם הוא עצמו צריך לידע שהוי' שלחו. והשיב דמי שהוא ראוי שהוי' ישלח אותו, הוא יודע ויכול לידע שהוי' שלחו. אצלו אין ספיקות, און ער וייס ואס א מאמר ה' איז..." (ע"כ בנוגע לנדו"ד).

וי"ל שמתאימות זו לזו כי אכן נביא סתם "מצינו שצריך אות ומופת... וגם הוא עצמו צריך לידע" משא"כ "מי שהוא ראוי שהוי' ישלח אותו" ~ שהוא "בבחי' מרכבה בתכלית, שאין לו רצון עצמי" אצלו אין ספיקות "ולכן כשנאמר לו קח נא גו' הרי מיד וישכם גו'" וכן משיח ~ דכתיב בי': "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" "ירום מאברהם" [ישעי' נב, יג. ותנחומא ס"פ תולדות], "הוא בבחי' מרכבה בתכלית", ידע "שהוי' שלחו". ויה"ר שיהי' זה תומ"י ממש.