ברשימות חוברת י"ט (תכנית רשי"ד) מבאר כ"ק אדמו"ר הטעם שאצל בנ"י נכנסים לגדר "גדול" בגיל י"ג שנה, ואילו אצל אוה"ע בגיל כ' וכא' שנה וכיו"ב.

וזלה"ק: "הטעם: או"ה נעשו לעם ע"י שמתחלה מתיישבים על אדמתם אחרי היותם נודדים ורועי צאן בוחרים להם מלך וכו' ואח"כ מייסדים להם תורה וחוקים. בנ"י הי' בהיפך תיכף כשיצאו מעבדות מצרים, בהיותם בארץ לא זרועה, התחילו בתומ"צ המתחילים אנכי ה"א גו' שאינו פסל גו' אמונה בלבד, ולא שכל הבנה, השייך לה' חושים וכה"ג. וזה הי' יסוד והתחלת היותם לעם. ולכן לא בן כ' לכח במלחמת הקיום נעשה גדול, אלא בן יג' כשהוא בר דעה להבין גודל הזכות וגודל האחריות שיש עליו ע"י היותו אחד מבנ"י". עכ"ל.

דהיינו, שהחילוק בין אוה"ע לבנ"י הוא, אשר אוה"ע נעשו לעם ע"י שמתחלה מתיישבים על אדמתם אחרי היותם תחלה נודדים ורועי צאן, שאז (כשמתיישבים על אדמתם) בוחרים להם מלך וכו', ואח"כ מייסדים להם תורה וחוקים. משא"כ אצל בנ"י הי' הסדר להיפך תיכף כשיצאו מעבדות מצרים, בהיותם בארץ לא זרועה (דהיינו עוד בטרם התיישבו על אדמתם), התחילו בתומ"צ שניתנו מהקב"ה שתחלתם ועיקרם הציווי אנכי ה"א גו' שאינו פסל גו' ~ דהיינו ענין של אמונה בלבד, ולא שכל והבנה, (השייך לדבר הנתפס בציור פסל ע"י הה' חושים וכה"ג). וענין זה ואמונה זו הי' יסוד והתחלת היותם לעם. ולכן אצל אוה"ע נעשה גדול בהגיעו לבן כ', שאז יש בכחו לצאת במלחמת הקיום לצורך הישיבה על אדמתו שבזה נמשך היותו לעם; אבל אצל בנ"י ~ לא בהיותו בן כ' לכח לצאת מלחמת הקיום נעשה גדול, אלא בן יג' כשהוא בר דעה להבין גודל הזכות וגודל האחריות שיש עליו ע"י היותו אחד מבנ"י.

ולפום ריהטא, לפי ביאור זה, צ"ב לאידך גיסא: מפני מה אין נכנסים לגדר "גדול" בבנ"י קודם י"ג שנה. דלכאורה, כיון שיסוד היות בנ"י לעם מושתת ומושרש על ענין האמונה ~ ולא שכל והבנה וכו' ~ א"כ מדוע חל הגדר "גדול" בבנ"י רק בהגיעם לי"ג שנה, והרי ענין האמונה שהוא יסוד דקיום העם ישנו בבנ"י עוד לפני י"ג שנה. (וע"ד המבואר בתו"א יד, ב ששם שמים שגור אפי' בפי תינוקות כו').

וי"ל הביאור בזה, ובפשטות, כדי להיות חלק (פעיל) בעם נדרש: א) לכל לראש, שיהי' בר דעת, בכדי שיבין ויכיר את גודל הזכות והאחריות הטמונה בכך שהוא חלק מן העם. ב) שתכונותיו יתאימו עם התכונות הנדרשות מהעם ~ אלו המתאימים עם התוכן והיסוד עליו מיוסד העם.

ולכן, פשוט שקודם י"ג שנה ~ שאז עדיין לא נכנס האדם לגדר "בר דעת" ~ ובמילא אינו מבין את גודל הזכות והאחריות שיש בזה שהוא חלק מהעם, אזי אינו שייך כלל שיהי' חלק מהעם. ואפי' באם טבע תכונותיו והלך נפשו מתאימים לאלו שעליהם מיוסד העם, הרי עדיין אינו בגדר איש (שאפשר להסתמך עליו וכו').

ורק לאחר שנהי' בן י"ג שנה, והגיע לגדר "בר דעת", אזי שייך שיהי' לחלק מן העם ~ באם תכונותיו מתאימים לתכונות עליהם מיוסד העם.

ולכן, אצל בנ"י ~ שאצלם נמצאים התכונות הנדרשות והמתאימות עוד לפני הגיעם לי"ג שנה ~ הנה מיד כשנעשים בגדר "בר דעת" ששייך לקבל ע"ע את האחריות (של קיום העם וכו') ~ נעשה תיכף ומיד "גדול". משא"כ אצל אוה"ע ~ שהתכונה הנדרשת היא להיות "בן כ' לכח במלחמת הקיום", ורק אז יכולים להיות "גדול" ~ אין זה נשלם עד היותם בן כ' כא' וכו' (אע"פ שגם קודם לזה ביכלתם להבין תוכן הענין עליו מיוסד העם).

[אמנם, פשוט שאין הכוונה בכך שבבנ"י לפני י"ג שנה אין נחשבים כחלק מהעם ~ כ"א, שאינם נושאים באחריות ואין מוטל עליהם לדאוג לקיום ומציאות העם. ואדרבה, עבודתם לפני י"ג שנה היא להתחנך ולהתכונן לכך שבעת הכנסם לגדר "גדול" יקיימו את תפקידם בשלימות].