נו"נ בישיבת תות"ל קרית גת, אה"ק
בגיליון הקודם (עמ' 16) הערתי על המבואר בארוכה ב'רשימת המנורה', ששבעת קני המנורה הם כנגד השבעה מדות. ומתוך הרשימה מתבאר היטב, ששבעת הקנים מסודרים לפי סדר המדות: הקנה המערבי - חסד, וכו', ועד לקנה המזרחי ביותר שהוא מלכות. ולפ"ז נמצא, שהקנה האמצעי, שהוא "מרכז" המנורה (ולכמה שיטות הוא הוא "פני המנורה" שאליו פונים כל הנרות), הרי הוא הנר הרביעי, שכנגד המדה הרביעית, מדת הנצח - ולכאו' צ"ב, מה באמת השייכות דהמנורה דוקא למדת הנצח יותר מלשאר המדות (ועיין מ"ש שם).
[ולאחר זמן ראיתי שהצ"צ כותב (הובא בס' הליקוטים דא"ח ערך מנורה עמ' תתסד), ש"מול פני המנורה הוא קנה האמצעי שהוא תפארת קו האמצעי". - אבל לכאורה אינו מתאים עם החשבון שברשימת המנורה, ששם עולה ברור שהקנים כסדר המדות ממש, וא"כ הקנה האמצעי הוא נצח.]
ואולי י"ל בזה, בדרך אפשר:
ארז"ל במדרש רבה (במדב"ר פי"ב, יג. הובא בכתבי הצ"צ שם): "המשכן שהוא שקול כנגד העולם . . כיצד? כתיב 'בראשית ברא אלקים' וגו', וכתיב 'נוטה שמים כיריעה' - ובמשכן כתיב 'ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן; כתיב בשני 'יהי רקיע ויהי מבדיל' וגו' - ובמשכן כתיב 'והבדילה הפרוכת לכם' . . ברביעי 'יהי מאורות ברקיע השמים', ובמשכן 'ועשית מנורת זהב טהור' וגו'".
הרי מפורש בדברי חז"ל, שהמנורה, ענין האור, היא כנגד מעשה היום הרביעי במעשה בראשית, שבו נבראו המאורות. והרי מבואר במקומות רבים, ששבעת ימי בראשית הם כנגד המדות, והיום הרביעי הוא כנגד מדת הנצח (ראה לדוגמא לקו"ש חכ"ט עמ' 472) - וא"כ חזינן מכאן שיש שייכות בין המנורה למדה הרביעית, מדת הנצח.
וזה מתאים גם עם המבואר (רמב"ן ורבינו בחיי בראשית ב, ג), שכל אחד מימי בראשית הוא כנגד אלף שנים, והיום הרביעי הוא כנגד האלף הרביעי, שבו היו שני בתי המקדשות ואז האיר אור המנורה לכל באי עולם וכו', ע"י החלונות שקופים אטומים וכידוע. ומבואר בחסידות (ראה אג"ק ח"ב עמ' רצא. ועוד), שבית המקדש ואורו בעולם - שהיו באלף הרביעי - שייך למדת הנצח וכו'. עיי"ש, ודו"ק.