בלקו"ש חי"ח (ע' 28) מביא כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מ"ש בכו"כ ספרים בביאור טענת המלאכים "תנה הודך על השמים", שהיתה מיוסדת על דינא דבר מצרא, דהיות והם קרובים לשמים יש להם דין קדימה לקבל התורה לפני בנ"י. והולך ומבאר למה באמת לא הי' בזה דדב"מ.

ולכאו' צ"ע: כל דדב"מ הוא מטעם שהיות ויש להמצרן שדה סמוכה לשדה זו הנמכרת, לכן טוב וישר להניח לו לקנות השדה שאצל שדהו, כי עי"ז ירויח שלא יצטרך להוציא הוצאות לכל שדה בפ"ע וכיו"ב; משא"כ הלוקח יכול לקנות שדה כזו במקום אחר, ואין מרויח כלום בקניית שדה זו דוקא.

אבל בנדון דהמלאכים, מה הי' להם בשמים מקודם, שטענו שאם יקבלו התורה יהיו ב' הענינים ביחד, וירויחו, והרי פשוט שרק זה שהם קרובים להתורה, ואין להם שום דבר שני שקבלת התורה תצטרף לה, אין זה שייך לדינא דב"מ. ומה שהם רוצים התורה כשלעצמה, אין בזה שום מעלה להם לגבי בנ"י, שגם הם רוצים התורה, ולמה יהי' דמא דידהו סומק טפי?

וצ"ל שהכוונה בזה, שהמלאכים טענו שהם בשמים ומשיגים אלקות וכו', אומרים קדוש וכו' וכו', - ואם יקבלו את התורה, שהיא חכמתו של הקב"ה, זה יצטרף עם מדריגתם הרוחנית שיש להם בלא"ה; משא"כ בנ"י שאינם למעלה בשמים, ואין להם כל המדריגות הרוחניות, הנה ע"י שיקבלו התורה 'יתחילו' להתאחד ולהתקרב לאלקות ע"י התורה. ולכן טענו שהם ממש כמו בר מצרא בקרקע גשמית, שיש לו קרקע לפנ"ז, וע"י קניית שדה זו יצרף שניהם יחד וירויח הרבה, משא"כ הלוקח שאצלו היא שדה נפרדת בפ"ע - לא ירויח כ"כ ע"י קניית שדה זו. וכן המלאכים ירויחו הרבה ע"י התורה, כי בהצטרף התורה עם מדריגתם בלא"ה, יגיעו למדריגות נעלות ביותר, משא"כ בנ"י לא יגיעו למדריגות נעלות כאלו, כי אין להם המדרגות לפנ"ז.