בלקו"ש ח"ו שיחה א' לפר' בא מבאר (עמ' 63) מדוע דוקא בהתראת משה במכת ארבה אמרו "עבדי פרעה אליו עד מתי יהי' זה לנו למוקש גו' הטרם תדע כי אבדה מצרים" (בא י,ז), וז"ל: "ולכאורה פארוואס ביי אלע פריערדיקע מכות, אויך ביי די ערשטע פינף - פאר "ויחזק ה' את לב פרעה" האט די התראה גארניט געוויירקט, ניט אויף די עבדים און ניט אויף פרעה'ן . . און דוקא די התראה אויף מכת ארבה, וואס איז געווען נאכדעם ווי "אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו" האט די עבדים אזוי שטארק דערנומען די התראה...".

ומתרץ, שדוקא בהתראה זו שהביא הפסוק (שם ב), שהיא בשביל "התעללתי במצרים", לכן עשה הקב"ה שבמכה זו עבדי פרעה יטענו לו הנ"ל. ועד שגם פרעה אינו ברשות עצמו כלל (עיי"ש בהביאור, ואין זה נוגע לעניננו).

והנה מפשטות לשון רבינו הנ"ל "די ערשטע פינף (מכות) פאר "ויחזק ה' גו'", משמע שלומד ברש"י, שבחמש מכות הראשונות אין הקב"ה חיזק את לבו, ורק בחמש אחרונות ששם נאמר "ויחזק ה'" וגו'.

אמנם צ"ב, דבלקו"ש חל"א שיחה ב' לפר' וארא (עמ' 30) מביא לגבי פרש"י (וארא ז, ג) וז"ל: "עה"פ "ואני אקשה" - "בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה אלא ויחזק את לב פרעה", שמשטחיות הלשון משמע שבה' מכות הראשונות לא חיזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, אלא הוא חיזק את עצמו".

וממשיך ד"כד דייקת שפיר . . בפרש"י נאמר רק ש(בכתוב) לא נאמר "ויחזק את ה' את לב פרעה" אבל בדברי הקב"ה למשה לא מצינו שיודיעו שבחמש המכות הראשונות לא יקשה את לבו (כ"א רק בחמש מכות האחרונות)". וכן לא כתב רש"י בפשטות "בחמש מכות הראשונות לא חיזק את לב פרעה" וכיו"ב. אלא ודאי שגם במכות הראשונות הקשה ה' את לב פרעה.

נמצא מכ"ז שלומד רבינו בפרש"י דבה' מכות הראשונות חיזק ה' את לבו, משא"כ בלקו"ש ח"ו משמע שלומד ברש"י זה (שמציין אליו בהערה 39), דבה' מכות הראשונות לא חיזק את לבו (כבשמו"ר פי"ג ג).

וא"א לומר דהכוונה במש"כ "די ערשטע פינף (מכות) פאר ויחזק ה'" היא כבלקו"ש חל"א, ובא לומר שבה' מכות הראשונות לפני שנאמר "ויחזק ה' את לב פרעה". דמלבד שאין הלשון מורה על זה כנ"ל, עוד זאת, תוכן ענין זה שבחמש ראשונות לא נאמר משא"כ באחרונות נאמר, אין שייך לתוכן הנאמר שם שלא התפעלו פרעה ועבדיו מגוף ההתראה בה' מכות הראשונות. עי"ש.

וכן א"א לומר שאיכא חילוק (בפשש"מ) בין המכות שנאמר בהן שחיזק את ליבו, שבהם יש תוקף בקשיות עורף שבא לפרעה. משא"כ באלו שלא נאמר בפסוק, אף שחיזק את לבו, מ"מ לא פעל כ"כ קשיות עורף על פרעה. וזוהי כוונת רבינו במש"כ גבי ה' מכות הראשונות שזה לפני "ויחזק ה' את לב פרעה" דהיינו לפני שנאמר בפסוק, וענין זה שייך לתוכן שם שלא נתפעלו עבדי פרעה מה' מכות הראשונות (עי"ש).

מ"מ מלבד שאין פשטות הלשון מורה ע"ז, עוד זאת: (א) בלקו"ש חל"א משמע שלומד רבינו ברש"י, שכל החילוק הוא רק "שבכתוב לא נאמר" ולא בתוכן הקשיות עורף (ועי"ש הערה 22); (ב) בהמשך השיחה בלקו"ש ח"ו (עמ' 65 סוף הערה 46) כותב רבינו "...שמה שאמר ה' למשה "כי אני הכבדתי גו'", הוא לפי שדוקא ע"י האמירה, יהי' ענין ד"התעללתי". ואף שכבר אמר בתחילה "ואני אקשה את לב פרעה", הרי באמירה ההיא לא נתפרש (בדיבור) זמנה, ובמילא אינה גזירה". הרי לנו שדוקא מהתראת מכת ארבה פרעה לא היה ברשות עצמו והיתה גזירה, וזהו החילוק (היחיד) בינה לשאר המכות בתוכן שהקשה ה' את ליבו, וצ"ע.

עוד יש להעיר, דבתחי' השיחה שם (עמ' 60) מביא בחצאי ריבוע פירוש אוה"ח על הפסוק "כי אני הכבדתי את לבו" - דכיון שראה משה שמכת ברד ג"כ לא פעלה על פרעה, והו"א שיחשוב מה תועלת יהיה בהתראה זו, לכך אמר לו הקב"ה שבמכות הראשונות "אני הכבדתי", ולכן לא נתפעל, משא"כ עכשיו, הוא יסיר את כובד הלב שעל פרעה, ובמילא יענה להתראה. ומביא רבינו דאין פירושו מובן דהא סוף סוף לא שמע פרעה גם לזו ההתראה, אף שהקב"ה אמר (לפי' זה) שהוא יסיר את כובד הלב, ועכשיו ישמע פרעה, ע"כ.

והנה פירוש הנ"ל אינו מובן כלל לרש"י, דהא כתב "בחמש מכות הראשונות לא נאמר" מ"מ באחרונות ברור שנאמר, וכן חיזק ה' את ליבו. מ"מ נראה דבא לומר, שפי' אוה"ח מוקשה אפי' שלא בפש"מ, כדמוכח שם מזה שהובא בחצאי ריבוע.