נחלת הר חב"ד, אה"ק ת"ו
איתא באבות (פ"ד מ"א): "איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר [שמואל א-ב, ל] כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".
ויש להבין, מהו ההוכחה מהפסוק ש'מכובד' זהו שמכבד את ה'בריות' דוקא, והרי בפסוק מיירי בכיבוד לקב"ה, ו'בריות' הרי הם אלו - כמ"ש רבינו הזקן בתניא (פרק לב) - ש"רחוקים מתורת ה' ועבודתו, ולכן נקראים בשם בריות בעלמא" - כלומר, שהמעלה היחידה של הבריות היא שהם נבראים של הקב"ה, אבל מצד עצמם אין להם שום מעלה, א"כ איזה הוכחה יש מהפסוק "כי מכבדי אכבד" שהמכובד הוא דוקא זהו שמכבד את ה'בריות' דוקא?
והנה בתנחומא (בראשית א) נאמר: "כי מכבדי אכבד: זה המכבד בני תורה". ובבמדבר רבה (ח, ב) נאמר: "כי מכבדי אכבד: כתיב (תהלים קמו, ח) ה' אוהב צדיקים, כך אמר הקב"ה, אני אוהבי אהב, וכן הוא אומר כי מכבדי אכבד, הם אוהבים אותי ואף אני אוהב אותם". ע"כ. אבל 'בריות' שמצד עצמם אין להם שום מעלה, ושהמעלה היחידה שלהם היא שהם ברואים של הקב"ה בלבד, אינו מובן שדוקא המכבד אותם הוא המכובד האמיתי?
והנראה בזה לבאר, עפ"י דאיתא בתענית (כ, א): "מעשה שבא ר' אלעזר ברבי שמעון . . נזדמן לו אדם אחד שהי' מכוער ביותר . . אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש . . אמר ליה . . לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כו".
ומסביר בלקוטי שיחות חלק טו (ע' 125 ואילך), דלכאו' האם ר' אלעזר לא ידע מעיקרא שגוף האדם הוא "יציר כפיו של הקב"ה, עד שענה לו "לך ואמור לאומן וכו'"? ועוד, איך יתכן שר' אלעזר בכלל יתבטא כך?
ומבאר כ"ק אדמו"ר זי"ע, שר' אלעזר התכוון במילים "ריקניות וכיעור" בעיקר במובן הרוחני, שלא מצא באותו האיש שום מעלה רוחנית, כולל גם המעלה של "בריות בעלמא" הנ"ל, שלא היה ניכר ומורגש אצלו, ולכן ראה שאינו יכול החזיר לו שלום ולא יכולים לפעול עליו, אלא רק על ידי ביטוש וביטול "ריקה כמה מכוער וכו'", ששובר את החומריות והגסות.
ולכן מיד לאחר הביטוש והשבירה אמר האיש "לך ואמור לאומן שעשאני", דהיינו שקיבל את הידיעה שיש "אומן שעשאני" וכו'. ע"ש.
ולפי"ז י"ל, שדוקא המכבד את ה'בריות' הוא המכובד האמיתי, כיון ש'בריות' אין להם שום מעלה מצד עצמם, אלא רק שהם ברואים של הקב"ה בלבד, שזו המעלה היחידה שיש להם. נמצא שמי שמכבד את הבריות, בעצם מכבד את הקב"ה שהוא ה"אומן שעשאני" הנ"ל. משא"כ מי שמכבד "חכם גבור וצדיק וכו', יתכן שאינו מכבד עדיין את ה"אומן שעשאני", אלא את המעלות של החכם והגבור והצדיק עצמו. ולכן דוקא כיבוד ה"בריות בעלמא", מוכיח שמכבד את הקב"ה, וזהו ההוכחה מהפסוק "כי מכבדי אכבד" וגו', וא"ש מאוד ולק"מ.
Download PDF