E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ שופטים - תשס"ג
שונות
תקיעת שופר להתלמד באדר"ח אלול
הרב שלום דובער הלוי וויינבערג
שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס

ב"היום יום", ל' מנחם אב, ר"ח, כותב כ"ק אדמו"ר: "המנהג בבית רבינו שבמשך היום תוקעים להתלמד, ומתחילים לתקוע אחר התפילה מיום ב' דר"ח".

נסתפקתי בכוונת רבינו: האם הכוונה שיכולים לתקוע להתלמד כמו שתוקעים מיום ב' דר"ח, והיינו בהסדר ד'תשר"ת, תש"ת ותר"ת, אלא שמכיון שהלימוד יכול להיות במשך כל היום, עדיין אי"ז נק' "מתחילים לתקוע", אבל גם אם תקע אחר התפילה לא מעלה ולא מוריד, (ואולי אפשר טוב - ע"ד מה שאמר הרלוי"צ מברדיטשוב אשר " 'ועל הכלכלה' הייסט דער מחותן נישט צו זאגן).

או שמתחילים דוקא במשך היום (ולא אחר התפלה, ואפשר דוקא שלא בסדר דהתקיעות דחודש אלול, כדי להראות שינוי בין "להתלמד" ולא להתלמד, וע"ד שאין תוקעים קודם ר"ה וכו'), כדי שיוכל להיות "מתחילים לתקוע אחר התפילה מיום ב' דר"ח".

במלים אחרות, ולסיכום: האם א) טוב; ב) לא איכפת; ג) יותר טוב שלא - לתקוע להתלמד אחרי התפלה (או במשך היום) ביום א' דר"ח אלול בסדר ד'תשר"ת, תש"ת, תר"ת?

ואבקש מקוראי הגליון להבהיר את הענין*.


*) ראה בזה לקו"ש חל"ד ע' 95 ואילך. המערכת.

שונות
תיבות קצרות של אדה"ז
הרב דוד שרגא פאלטער
א' מאנ"ש מישיגן

בשיחת י"ב תמוז תשי"ג מובא הסיפור על אדה"ז, שפעם הגיע לשקלאב בתקופה שבה סבלו החסידים רבות מרדיפותיהם של המתנגדים, וכאשר עלה על בימת בית הכנסת כדי להשיב על הטענות והשאלות שהכינו עבורו, אמר תורה קצרה - כפי שנהג בתקופה ההיא לומר תורות קצרות, וכדרכו - בניגון: "טעמו וראו כי טוב ה' - פארזוכט און זעהט אז דער אויבערשטער איז גוט". וכשירד מהבימה, רצו אחריו כמה מנינים של אברכים אשר במשך הזמן נעשו מעמודי החסידות. ע"כ.

כפי הנראה מסיפור הנ"ל, הרי הדיוק הוא שאמר הפסוק ופירושו בניגון, כדרכו. ובהערת השיחה מובא שגם כ"ק אדמו"ר אמר זה בניגון הידוע. ומהו הדגש של הניגון.

והסיבה פשוטה לכאורה, שהרי לא הוסיף רבינו שום ביאור (ועאכו"כ פירוש פנימי ע"פ חסידות) על הפסוק טעמו וראו, דהרי רק תרגם הפסוק בפירושו הפשוט, וא"כ במה יחשב זה ל"תורה קצרה שלו"? הרי אין כאן שום פתגם או ביאור נוסף לפשטות המקרא.

אלא מכאן מוכח, וגם ישנו בסיס לכל דברי רבותינו נשיאינו, שחידושם והשפעתם בתורתם, אינו מתבטא רק בחידוש ענין, או בביאור עמוק מהפשט הרגיל. אלא לפעמים גם הפירוש הפשוט נמשך ע"י ניגון, והוא שמשפיע על אחרים לעשותם חסידים, הניגון לבד או אופן אמירתו (כבנדו"ד שעמד על בימת בית הכנסת), מספיק לקרב יהודים תחת כנפי השכינה ובדרכי החסידות.

ומוצאים אנו כעין זה בכוחו של ניגון של רבותינו נשיאינו, אשר מקול ניגונו של הצ"צ הי' ידוע במה הוא עסוק באותה שעה (היום יום י"ג סיון).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות