נחלת הר חב"ד, אה"ק
בלקוטי שיחות חכ"ה (ע' 216) איתא: "עפ"י האמור יש ליישב נאך א תמי' אין פרש"י בהמשך הכתובים הנ"ל" - בפסוק "וירא אדוניו (פוטיפר) כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" (לט, ג) ורש"י מפרש: "כי ה' אתו - שם שמים שגור בפיו".
דלמה מוציא רש"י את המילים "ה' אתו" מפשוטו - שהקב"ה אתו, ומפרש "שם שמים שגור בפיו" ובפשטות לא הי' צריך (לפי"ז) לפרש כאן כלום,
ויתירה מזו, בפסוק שלפניו "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח", רש"י לא מפרש מאומה, כלומר שלומד את הדברים כפשוטן (ולא "שם שמים שגור בפיו") - ועד"ז בפסוק שאח"כ (שם כג) "אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו כאשר ה' אתו גו'" שרש"י מפרש "באשר ה' אתו - בשביל שה' אתו" - א"כ מנין לרש"י בנדו"ד שפירושו "שם שמים שגור בפיו"?
ומתרץ, שכאן כתוב "וירא אדוניו כי ה' אתו" ונשאלת השאלה, נניח שפוטיפר ראה הצלחתו העל טבעית של יוסף, אבל מנין ידע פוטיפר ליחס את ההצלחה להקב"ה, בו בזמן שהוא (כמו כל המצריים) הי' עובד ע"ז ולא ידע ממציאות ה'?!
ועל כן מפרש רש"י "שם שמים שגור בפיו", שלכן ידע פוטיפר ליחס את הצלחתו להקב"ה, עכתו"ד ע"ש.
ולכאו' לפי"ז צריך להבין שרש"י בד"ה הו"ל להעתיק (גם) את המילים "וירא אדוניו כי ה' אתו", שהרי כל ההוכחה הוא מהמילים "וירא אדוניו" - ולפועל רש"י אינו מעתיק בד"ה כי אם את המילים "כי ה' אתו"? וצ"ע.
Download PDF