בלקו"ש ח"ד ע' 1042 ואילך מבואר ענין המרגלים דמבואר בחסידות שלא רצו להתעסק עם גשמיות, דבמדבר ירד המן מן השמים, ומים מבארה של מרים וכו' ולא הוצרכו לעסוק בענינים גשמיים. משא"כ בא"י שהמן נפסק והוצרכו ללחם מן הארץ וכו', לכן לא רצו ליכנס לא"י. "וזהו ארץ אוכלת יושביה, דהארציות משפיע על יושביה שנעשים ארציים וגשמיים, בלי רוחניות", יעו"ש. ומציין בהע' ללקו"ת ר"פ שלח.

וילה"ע דהגם דיסוד הדברים מיוסד אלקו"ת דהמרגלים לא רצו להשפיל עצמם למצוות מעשיות וכו', מ"מ הטעם שלא רצו בזה מבואר באופן שונה בלקו"ת, והיא בע' לז "שלא רצו להשפיל א"ע למצוות מעשיות שהיא בחינת המשכת אור א"ס למטה, ואמרו על א"י שהיא אוכלת יושביה שהיה בדעתם שאם יהיה גילוי אוא"ס למטה כמו למעלה יתבטלו ממציאותם לגמרי וזהו "אוכלת יושביה" ורצו להיות במדבר דוקא וכו' שהיא המשכת אוא"ס לבחינת הדיבור בחי' מלכות".

הרי מבאר הענין דארץ אוכלת יושביה היא שהנבראים יתבטלו ממציאותם, ולא דהגשמיות ישפיע על יושביה, וגם כללות הביאור שונה, דמהשיחה יוצא דחששו שהגשמיות ישפיע עליהם, ומלקו"ת יוצא להיפוך שחששו שלא יתבטלו לגמרי. וראה גם בע' לח, ב דטענת המרגלים היה דלהמשיך גילוי אוא"ס זה אפשר גם ברוחניות, דגם בעולם המחשבה ישנם כל הפרטים הנמצאים בדיבור ומעשה וא"כ יכול לקיימה ברוחניות בבחינת מחשבה יעו"ש. וראה גם שם מא, ב מענין ארץ אוכלת יושביה, יעו"ש.

אכן, כדברי השיחה מבואר בתפארת שלמה "כי המרגלים פחדו כי ראו את טוב הארץ וכו' וכי זבת חלב ודבש היא לכן פחדו עבור בנ"י פן בבואם שמה יבעטו בד' לאמור מי היא . . וזהו שאמר ארץ אוכלת יושביה . . לכן אתם אם תבואו שם תהיו כמותם וכו'". יעו"ש.