בלקו"ש ח"ל עמ' 228 מבאר הא דמנהג ישראל שישנו הפסק של עליה בין קריאת הפרשה בפסוק "וידברו גו' וירא את העגלות גו' ותחי רוח יעקב אביהם" ובפסוק שלאח"ז "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי גו'" מתחיל ל"רביעי" (או ל"חמישי") שלכאורה הוא הפסק באמצע ענין?

ומבאר שיש כאן ב' ענינים בשליחותו של יוסף: א) הענין הראשון "וירא את העגלות אשר שלח יוסף" הראה ליעקב שיוסף עמד בצדקו גם במצרים - דבר שלכשעצמו אין בו חידוש כ"כ לגבי יעקב שגם הוא הי' שלם בגלותו בבית לבן. ב) הענין השני - שנעשה שליט על מצרים - חידוש גם לגבי יעקב ש"רב עוד יוסף בני חי" שכוחו של יוסף הוא "רב" ו"הרבה ממני", ולכן בא זה כ"עליה" חדשה. עכתד"ק.

וי"ל דעפ"י ביאור זה יומתק היטב [נוסף על מה שאחז"ל שחזרה רוה"ק לשרות עליו] גם השינוי בשם של "בחור שבאבות", שבעוד שבעליה הקודמת הוא נקרא "יעקב" המרמז על דרגא נמוכה, ואילו בעליה השני' (שבה מדבר על הע"י, שנפעל ביוסף וממילא גרם לו נח"ר רב עד ש)הוא מתחיל להיקרא בשם "ישראל".

[לעצם החילוק שבין יעקב ויוסף - אולי י"ל עוד שזהו ע"ד החילוק שבין "משתמרת" (הבבלי) ו"מתברכת" (ירושלמי), והכוונה בנידון-דידן היא לדרגתם הרוחנית (ולאו דוקא ללימוד התורה שלהם), וכמבואר בהשיחה].