בלקו"ש חל"ח ע' 69 כ' בשי' רש"י: "בלימוד ע"ד הפשט לא מסתבר לומר, שמצד עצם החיוב להפריש תרומה, כבר ישנו בפועל בהטבל חלק התרומה (שעתיד להפריש)". ובהע' 35: "ועפי"ז מובן הטעם שצריך קרא מיוחד שאם הקדים הלוי את הכהן בכרי חייב להפריש תרומה גדולה".

והנה עכ"פ אולי יש לפרש שיטת רש"י בפסחים לה, ב, דקאמר התם: "א"ר אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: מעשר ראשון שהקדימו בשיבלים פטור מתרומה גדולה שנאמר . . א"ל ר"פ לאביי: אלא מעתה, אפילו הקדימו בכרי נמי ליפטר, א"ל עליך אמר קרא מכל מתנותיכם . . ומה ראית האי אידגן והאי לא אידגן".

והיינו דמחלקת הגמ' בין הקדים מעשר בכרי, דחייב בתרומה ובשיבלים פטור. ועל שאלת הגמ' "ומה ראית" פירש"י: "דמוקמת קרא דחיובא כשהקדימו בכרי וקרא דפטורא כשהקדימו בשיבלין". ובפשטות כוונת רש"י היא, דנאמר איפכא, דיהא חייב כשהקדימו בשיבלין, ויהא פטור כשהקדימו בכרי. ובתוס' (ביצה יג, ב) הקשו ע"ז: "ותימא, היכי אסיק אדעתי' דמקשה לומר איפכא דבשיבלין יהא חייב ובהקדימן בכרי יהא פטור, אם הוא חייב בשיבלין כ"ש בכרי, שכל מה שאחרי כן יהא חייב". ועיי"ש מה שפירשו התוס' דברי הגמ' באו"א. אבל לכ' שאלת רש"י צ"ע, וכדהקשו התוס'.

ועפשנ"ת בהשיחה שפיר מובן, שהרי מבאר דלרש"י דין זה דהקדים הלוי את מעשרו דחייב בתרומה "צריך קרא מיוחד". ולכ' פירוש הדברים הוא, דא"נ דיש חלק התרומה בהטבל, א"כ כשהקדים הלוי את מעשרו פשוט שחייב בתרומה, שהרי צריך להחזיר חלק התרומה שלקח מהכהן, אבל לרש"י דאין חלק התרומה בהטבל, א"כ כשהקדים הלוי את מעשרו, מה דחייב בתרומה (אינו מה שמחזיר שלקח מהכהן, אלא) הוא חיוב חדש שחל על הלוי להפריש תרומה (מצד "קרא מיוחד").

וא"כ מובן מה דמקשה הגמ' "ומה ראית" דהקדימו בשיבלין יהא חייב ובהקדימו בכרי יהא פטור, דמכיון דבהקדימו הלוי חל עליו חיוב (חדש) דתרומה, הרי יש סברא לומר דדוקא כשלקחו בשיבלין, דנעשה טבול לתרומה ברשותו, אז הוא דחל חיוב תרומה עליו, אבל כשלקחו בכרי, דכבר נעשה טבול לתרומה ברשות ישראל וחל אישראל חיוב תרומה, שוב לא יחול חיוב תרומה על הלוי כשהקדים מעשרו לפני הכהן.

ועפ"ז מובן, דתוס' דהקשו שאין שום סברא לומר דהקדימו בשיבלין חייב יותר מהקדימו בשיבלין, הוא משום דס"ל דחיוב התרומה כשהקדים הלוי הוא מה שמחזיר לכהן החלק שנטל ממנו, וא"כ "כל מה שאחרי כן יהא חייב*".