במס' סוטה דף לז ע"א איתא תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר אי אפשר לומר לוי למטה שכבר נאמר למעלה ואי אפשר לומר למעלה שכבר נאמר למטה הא כיצד זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה רבי יאשיה אומר כל הראוי לשרת למטה והשאר למעלה.

וצ"ב אריכות לשון ראב"י אאפ"ל לוי למטה וכו', הרי הקושיא בפשטות הכתובים דפסוק א' אומר דהלויים היו בהר ופסוק א' אומר שהיו למטה כי הם פתחו בברכה וקללה כלפי העומדים בהר.

ועיין רש"י ד"ה שכבר נאמר לוי למטה, בספר יהושע כדכתיב וכל ישראל וזקניו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים אלמא כהנים ולוים למטה היו. עכ"ל. וצ"ב למה הביא ראי' מיהושע והלא בפשטות הכתובים בחומש דהלוים היו למטה כנ"ל שהם אמרו הברכות וכו', וגם מה זה דמסיים אלמא כהנים ולוים למטה היו, לכאורה כהנים מאן דכר שמי'. בתוס' שם מביא מהירושלמי שהכהנים היו למטה והלוים למעלה ומביא הא דבכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים, אמנם בבבלי אין דיעה כזה.

והנה בדברי ראב"י מפורש זקני כהונה ולוי' למטה והשאר למעלה, ומשמע דרק הזקנים דהכהנים ולוים היו למטה ושאר הכהנים ולוים היו למעלה, והיינו דלשיטתו ישוב הכתובים הוא דוקא כשנחלק בהכהנים ולוים גופא ולא בין הכהנים והלוים, כי לשיטתו סתירת הפסוקים הוא דנאמר דכל שבט לוי אף הכהנים היו למעלה [דהפסוק מונה שבטים, והכהנים משבט לוי אתי], ופסוק שני – ביהושע דייקא דשם מפורש הכהנים – נאמר שהם למטה, וי"ל דזה שמביא רש"י הפסוק ביהושע דשם מפורש הכהנים [ולכאורה רק כהנים דמש"כ שם הכהנים הלוים הכוונה הכהנים שבאו משבט לוי כמפורש ברש"י בכ"מ ובס' יהושע גופא בהתחלת הענין בריש פרק ג' עיי"ש], ומש"כ רש"י אלמא כהנים ולוים למטה היו, אין כוונתו שרואים זאת מיהושע דכנ"ל שם מפורש רק הכהנים, והכונה הוא מהמפורש בקרא בתורה דהלוים היו למטה, ורש"י א"צ להביאו דז"פ, ורש"י רק מסכם דהכהנים והלוים מפורש בקרא שהיו למטה, אמנם כנ"ל עיקר חידושו של ראב"י הוא דהסתירה הוא בהכהנים גופא ולכן רש"י מדגיש כנ"ל ומביא הפסוק דיהושע, ולכן לפי ראב"י רק זקני כהונה ולוי' היו למטה ושאר הכהנים והלוים היו למעלה.

והנה מבואר בלקו"ש חי"ט וילך ג' דהכהנים מלבד שהיו חלוקים ומובדלים בקדושתם מהלוים וכמש"נ בקרא בדה"י (א, כג', יג) ויבדל אהרן להקדישו קד"ק הוא ובניו עד עולם, היו ג"כ השרים והזקנים של שבט לוי ע"ד שהיו זקני ישראל הנציגים והשרים של כל שבט ושבט, ויועיין שם שמצינו בכ"מ שישנם עבודת כהנים שהיו ע"ש השבט כולו היינו כנציגם של כל שבט לוי.

ולפי זה יש לחקור הא דמצינו שהכהנים נשאו הארון ביום שעברו את הירדן, האם זה הי' מחמת חילוק והבדלת קדושתם יותר מהלוים או שהי' מחמת היותם הזקנים של שבט לוי.

והנה בסוטה דף לג סע"ב איתא ת"ר כיצד עברו ישראל את הירדן וכו' בכל יום ויום הלוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים, ואח"כ איתא שם תניא ר' יוסי אומר בג' מקומות נשאו כהנים את הארון כשעברו את הירדו וכשהסבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו. וי"ל דלברייתא קמייתא דשולל לויים באמרו שבכל יום ויום הי' נוסע אחרי ב' דגלים [מקום הלוים בתוך כלל ישראל] והיום הי' הארון נוסע לפניהם ועד"ז אומר שבכל יום ויום הלוים נשאוהו והיום הכהנים ס"ל דנשיאת הכהנים את הארון הי' בתור קדושתם היתירה על הלוים גופא, דהלוים היו יכולים לשאת אותו אחרי ב' דגלים אמנם הכהנים שקדושתם יותר מהלוים נשאו אותו לפני כל ישראל, אמנם ר' יוסי ס"ל שהיו מצבים שהכהנים היו צריכים לשאת את הארון להבליט רק היותם משבט לוי מובדלים משאר ישראל, וע"ד בהזמן שהחזירוהו למקומו שכמו שבזמן משה היו הלויים נושאים הרי כאן שהחזירוהו למקומו נעשה זאת ע"י נציגם, ואולי י"ל כמו שהכהנים הכינו הארון בשביל הלוים כמבואר בס"פ במדבר, עד"ז ההחזרה למקומו היו ע"י הכהנים כנציגי שבט לוי, ועד"ז כשהוצרכו להבליט קדושת הארון לזכות בנס כמו העברת הירדן וכיבוש יריחו, הכהנים שהם נציגי כל שבט לוי שהובדלו בקדושתם משאר ישראל הוצרכו לשאת אותו.

וי"ל דלפי ראב"י הא דהכהנים נשאו הארון בו ביום שעברו את הירדן לא היה מחמת קדושת כהונתם שהם יותר מקודש אף משבט לוי, אלא מחמת היותם השרים והזקנים ונציגם של כל שבט לוי וכדר"י הנ"ל, ולכן כשהוקשה לו דפסוק א' נאמר שכל שבט לוי למעלה ופסוק[ים] אחר[ים] נאמר שהיו כל השבט למטה, מתרץ דזקני כהונה ולוי' היו למטה ושאר הכהנים ולוים היו למעלה, וע"ד הכהנים הנושאים את הארון היו זקנים של כל שבט לוי, הרי י"ל שהם היו הזקני כהונה גופא ועד"ז זקני לוי' [והפי' זקנים הוא ע"ד זקני ישראל שבקרא, ומש"כ המהרש"א בחדא"ג דהפי' זקנים בשנים למעלה מחמישים, צע"ק מה ההכרח שםי' כן].

ולכן לראב"י אי אפשר לתרץ שלמטה היו רק הכהנים הנושאים את הארון ולמעלה היו שאר השבט שמהפסוקים נראה שכל שבט לוי [הכהנים והלוים] היו למעלה ולמטה, ובזה יבואר אריכות לשונו אי אפשר לומר וכו', ואשר לכן מתרץ דשניהם אמת דמכיון דלמטה היו הזקנים של הכהנים והלוים הרי זה כמו כל השבט למטה ושאר כל השבט למעלה.

אמנם ר' יאשי' ס"ל כהך תנא שהכהנים נשאו הארון בעברם את הירדן מחמת קדושת כהונתם יותר מהלוים, ולכן כל הכהנים היו למטה אצל הארון כי כל הכהנים נכללו בנושאי ארון ברית ה' כי הם מובדלים מהלוים גופא, ומה שיש סתירה בהלוים גופא אם היו למעלה או למטה, מתרץ דהראוי לשרת לשאת הארון היו למטה אצל הארון ושאר הלוים היו למעלה.

ויש להאריך עוד בכל הנ"ל, ובפרט בשיטת הרמב"ם והרמב"ן בסהמ"צ שורש ג' ובנו"כ שם, ועוד חזון למועד.