ראש הישיבה - ישיבה גדולה, מיאמי רבתי
בגליון הקודם (עמ' 21) מביא הרב י.מ.וו. מ"ש בלקו"ש (חלק כב עמ' 122 ואילך) לחלק בין חג הסוכות לגבי חג המצות וז"ל [בתרגום מאידית]: "חילוק הנ"ל מתבטא בהחילוק בין ב' המצוות גופא - אכילת מצה וישיבה בסוכה: אכילת מצה ענינה אכילה של מצוה; אינה אכילה שהי' עושה בלאה"כ, שלא לשם מצוה. משא"כ במצות ישיבה בסוכה, אינם ענינים מחודשים הנעשים לשם מצוה, אדרבה - "כעין תדורו" - ענינים השייכים לסדר החיים של כל אדם בלי שייכות ליהדות ותורה ומצוות - ואעפ"כ מקיים על ידם מצוה (ישיבה בסוכה)", בלקו"ש.
ומקשה הרב הנ"ל שחילוק זה שייך רק בכל משך חג הסוכות חוץ מליל א', כי בלילה הראשונן ישנו מצוה מיוחדת לאכול כזית פת בסוכה, כמו שישנו מצוה מיוחדת לאכול כזית מצה בליל פסח, וא"כ שניהם שוים. והולך ומבאר את זה ע"ד הפלפול - עיי"ש.
ולא הבנתי קושיתו, כי בפשטות כוונת כ"ק אדמו"ר לחלק בין חהמ"צ וחה"ס אינה האם ישנה אז מצוה מיוחדת לעשות, כ"א החילוק הוא בנוגע לתוכן המצוה: בחהמ"צ המצוה היא לאכול דבר מיוחד, שבלי המצוה לא הי' אוכל, כי באופן רגיל אוכלים פת חמץ, ובליל פסח חייבים לאכול מאכל אחר (מצה), שבלי המצוה לא הי' אוכל. משא"כ בחה"ס אין שום מצוה וחיוב לאכול מאכל מיוחד, כ"א אוכל הוא את הפת הרגיל, שהי' אוכל בלא"ה, אלא שזה גופא נעשה מצוה.
וא"כ אין להקשות שגם בחה"ס ישנה מצוה מיוחדת, כמו בחהמ"צ, כי כוונתו לחלק בזה גופא, שהמצוה המיוחדת הזאת כפי שהיא בחהמ"צ, ענינה לעשות דבר מיוחד בשביל המצוה, שלא הי' עושה בלא"ה (אוכל מצה) משא"כ בחה"ס המצוה הזאת היא שעושה מה שהי' עושה בלא"ה (אוכל לחם), וזה גופא נעשה מצוה.
ויש להוסיף, שאף שלפועל אינו עושה ממש מה שהי' עושה בלא"ה, כי צריך לאכול הפת בתוך הסוכה - אי"ז שינוי בפעולתו, כ"א במקום פעולתו, שזהו דבר שמחוץ להאדם והפעולה, משא"כ בחהמ"צ, גם הפעולה שעושה שונה ממה שהי' עושה בלא"ה.
ואולי י"ל עוד שגם בזה שונה חה"ס מחהמ"צ, שבחה"ס גדר המצוה הוא "תשבו כעין תדורו", ובלשון אדה"ז בשלחנו (ריש סי' תרלט): "בסוכות תשבו שבעת ימים, ולמדו מפי השמועה (סוכה כח, ב) תשבו כעין תדורו, כלומר, כדרך שהוא דר כל השנה בביתו, הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו ומצעותיו וכלי תשמישו, מכאן אמרו חכמים כל ז' הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע..." - היינו שהסוכה נעשית דירתו אז, ונמצא שאוכל פת רגיל בדירתו, כמו שאוכל כל יום פת רגיל בדירתו, אלא שנשתנית מקום דירתו, משא"כ בחהמ"צ לא מצינו שגדר אכילת מצה הוא שהמצה בפסח צ"ל "כמאכלו כל השנה", כ"א זהו"ע שונה ממאכלו כל השנה, וא"כ ה"ז כאילו שגם מקום האכילה לא נשתנית בחה"ס.
ואולי (גם) זה הוא כוונתו דמה שמביא שבחה"ס המצוה היא רק "תשבו כעין תדורו", כדי להדגיש שגם מקום האכילה בעצם אינה מקום שונה, כי זוהי דירתו אז.
Download PDF