תושב השכונה
עה"פ "ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלקים לפרעה ואהרן אחיך יהי' נביאך. אתה תדבר את כל אשר אני מצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה גו" (פרשתינו ז, א-ב) מעתיק רש"י את המילים "אתה תדבר" ומפרש "פעם אחת כל שליחות ושליחות כפי ששמעת מפי ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה".
ובלקוטי שיחות חט"ז שיחה ג לפרשת וארא (עמ' 69) איתא "ד. ה. רש"י לערנט אז "אתה תדבר גו' ואהרן אחיך ידבר אל פרעה גו'" מיינט ניט אז משה זאל ריידן (בלויז) צו אהרן און נאר אהרן זאל ריידן מיט פרעה . . נאר אז (אויך משה זאל ריידן צו פרעה)" עכ"ל.
ולא הבנתי: מהי ההכרח לפרש כן מלשונו של רש"י, דלכאורה אולי הפירוש הוא שמשה ידבר רק אל אהרן ורק אהרן ידבר אל פרעה.
בהמשך השיחה (עמ' 77) איתא "פונדעסטוועגן איז עס ניט גאר גלאטיק: פארוואס זאל ביי אידן פעלן אט דער ענין נעלה פון דיבורו של משה?
דער ביאור אין דעם: ווען אהרן גיט איבער דברי משה צו די אידן איז עס דאן ביי אים נאר בדרך "מעבר" . . דאקעגן ביי פרעה, אויב דיבורו של משה וואלט צו אים געקומען (נאר) דורך אהרן'ען וואלט עס געמוזט זיין אין אן אופן פון התלבשות (ושינויים) וכו' . . ", עכ"ל.
ולא הבנתי: א) אין הכי נמי שזה רק בדרך מעבר אבל סוף סוף הרי חסר הענין נעלה של דיבורו של משה? ב) מהו ההסבר בזה שלבני ישראל יכול להיות הענין של דרך מעבר ולפרעה מוכרח להיות באופן של התלבשות (ושינויים), וצ"ע.
ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.
Download PDF