א) בלוח 'היום יום' ב' כסלו איתא וז"ל: אאזמו"ר ביאר פעם מאמר הא דר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, כי הרי התפלה צ"ל בחיות, וע"י שנותנין צדקה לעני קודם התפלה ומחיים אותו ניתוסף חיות הרבה בתפילה וכו', וכמה פעמים קודם התפילה היה אאמו"ר מחזר אחר עני ליתן לו לאכול. עכ"ל.

ולכאו' הביאור בזה היא דהוי ענין של מדה כנגד מדה, דהיות שע"י נתינת הצדקה ניתוסף חיות להעני, מוסיפין לו מלמעלה חיות בתפילה, וכו' וכ"ה באגה"ק סי' ח', יעו"ש.

וע"ז ממשיך בהיום יום, דאדמו"ר הרש"ב נ"ע לא הסתפק בנתינת מעות לעני קודם התפילה רק היה מחזר אחר עני ליתן לו "לאכול" דוקא, דעי"ז ניתוסף חיות להעני בפועל קודם התפי'. ולפי"ז יל"ע בהא דהרבה אנשים נוהגים וכן היה נוהג רבינו, שמטילין פרוטה לתוך קופת צדקה קודם התפילה, דלכאורה - עפ"י המבואר בהיום יום - צ"ל הנתינה להעני בעצמו שעי"ז ניתוסף חיות אצלו, משא"כ אם מטיל לתוך קופת צדקה, אינו מוכרח שיגיע להעני קודם התפילה ורוב פעמים מגיע המעות להעני אחר הרבה זמן1.

ב) והנה מכללות הענין מבואר דנתינת צדקה קודם התפילה הוי הידור ודין בתפילה, וכן משמע מפשטות דברי ר' אלעזר (בב"ב ד' י, א) דר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך, דע"י נתינת הצדקה דזהו "בצדק" עי"ז אחזה "פניך" דהיינו תפילה, וכן משמע מהמשך הגמ' שלפני"ז דאדם הנותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני השכינה ובהמשך לזה מביא הגמ' דברי ר"א [וראה במהרש"א ובגליוני הש"ס שם].

וכן מוכח מדברי הטור ורביה"ז בסו"ס צב דטוב ליתן צדקה קודם התפילה, ומדהביאו הלכה הנ"ל בהלכות תפילה, משמע דנתינת הצדקה קודם התפילה הוי הידור בתפילה.

אמנם הרמב"ם השמיט דין הנ"ל מהל' תפילה ומביאו בהל' מתנות עניים [פ"י הט"ו] וז"ל "גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפילה, ואח"כ מתפללין שנא' וכו'2".

והנה מדהשמיטו הרמב"ם מהל' תפילה, ומביאו בהלכות צדקה, משמע דנתינת הצדקה לפני התפילה הוי הידור במצוות צדקה - ואמנם המחבר בהלכות צדקה בס' רנט מביא הלכה הנ"ל כהמשך להשמונה מעלות בצדקה [וכ"ה ג"כ ברמב"ם] ובסי"ד כותב המחבר טוב ליתן פרוטה לעני קודם התפלה וכו' - משמע דהמחבר ס"ל ג"כ דהוי הידור בצדקה ולא בתפילה3.

(וילה"ע דלכאורה אינו מובן דמהיכי תיתי דצדקה קודם התפלה הוי הידור בצדקה, דבשלמא בהשמונה מעלות בצדקה, כגון מעלה א' שנותן לו קודם שנצרך לזה, או שנתינת הצדקה היא באופן שהמקבל אינו יודע מהנותן וכיוצ"ב - מובן דהוי הידור במצוות צדקה, משא"כ כשנותן לפני התפילה איזה הידור יש בזה).

1) וילה"ע ממכתב רבינו (מיום כ"ט כסלו תש"מ, נדפס בס' שערי הלכה ומנהג ע' רעג) בנוגע לנתינת צדקה בלילה, דאם ניתנו לתוך קופת צדקה ליכא קפידא כיון שאינו מגיע להעני בלילה, ועד"ז י"ל בנידו"ד דכיון דהפרוטה של צדקה מגיע להעני אחר זמן, חסר לכאו' בהענין של צדקה קודם התפילה (עפ"י הביאור שבהיום יום].

2) ילה"ע מסגנון הרמב"ם שכ' דגדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני וכו', ואינו מביאו בסגנון של הלכה, כמו הטור והשו"ע שכ' "טוב ליתן צדקה קודם התפלה", משא"כ הרמב"ם מביא הלכה הנ"ל בתור סיפור וכו' ולא בסגנון של הלכה, וצ"ב.

עוד ילה"ע דברמב"ם מבואר דנתינת צדקה צ"ל קודם "כל תפילה" ולא רק לפני תפילת שחרית או מנחה, אלא גם לפני מעריב [וילה"ע ממכתב רבינו הנדפס בשערי הלכה ומנהג ע' רכח], ולפלא שרבינו כותב רק ד"מסתימת" לשון השו"ע בסוס"י צב משמע דגם קודם תפלת ערבית כן היא (וזיל בתר טעמא), בשעה שברמב"ם "מפורש" שצ"ל קודם "כל תפילה", ואולי רוצה להוכיח מהשו"ע דכן קי"ל "להלכה", ויל"ע בזה ואכ"מ.

3) וי"ל בזה עוד נפק"מ אם נותן פרוטה לעני, והעני אינו מקבלו, דאי נימא דהוא משום דעי"ז ניתוסף אצלו חיות וכו', בזה חסר לכאו' ענין הנ"ל, משא"כ אם נאמר דהא משום מצוות צדקה יל"ע בזה אי קבלת העני הוי חלק מהמצוה (וראה לקו"ש חל"ד לפ' ראה ב', הע' 24) ואכ"מ.