ידועים דברי הרבי1 בנוגע לכו"כ פלוגתות כלליות [ולדוגמא מח' ר"ע ור"י, ומח' ב"ש וב"ה אי אזלינן בתר בכח או בפועל] דתלויים הם בחקירה אחת, והוא אם ניתנה התורה מצד גדרי הנותן (הקב"ה) או דניתנה תורה בתוך גדרי המקבל (ישראל).

ויש לקשר הנ"ל בד"א עם המבואר בלקו"ש ח"ו שמות (ב), דשם כותב הרבי כך: "אט דער עילוי וואס טוט זיך אויף דורך המשכת אלקות למטה בתחתונים דריקט זיך אויס אויף שניי אופנים:

א. דורך אזא המשכה זאגט זיך דער תוקף בלתי מוגבל פון דעם אויבערשטער'ס אור אז עס איז "אין סוף" ער האט אויף זיך ניט קיין שום הגבלות ביז ער ווערט מתפשט און איז מאיר אויך אין דעם סוג היותר תחתון.

ב. דורך דעם וואס דורך אט דער המשכה ווערט גדלותו ית' דערקענט "בתחתונים" דריקט זיך אויס (ניט בלויז די אומבאגרענציטקייט פון דעם אור וואס ער דערגרייכט אויך למטה נאר אויך) די אמת'קייט פון אלקות דערמיט וואס אויך דער מטה, נבראים תחתונים (וואס זיינען ניט אלקות) האבן אין אים א הכרה". ע"כ.

ובהערה 35 שם אומר הרבי: "וי"ל זהו ב' הענינים "כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולותו וכו'", וי"ל שזהו החידוש ד"יכירו גדלותו" על "בגין דישתמודעון לי" (שבזהר פ' בא מב, ב) שהכוונה "בגין דישתמודעון לי'" (דמשמע (גם) בעל כרחו) הוא שיהי' גילוי אלוקותו ית' . . אבל ענינו של המקבל רצונו וכו' אינו נוגע בזה.

משא"כ הכוונה ב"לברואיו יכירו כו'" הוא שהנבראים יכירו את גדלותו ית' ויזכו להיות מרכבה כו'". עכ"ל.

היוצא מהנ"ל הוא, דבנוגע להכוונה של הקב"ה בעוה"ז - היינו "להיות לו ית' דירה בתחתונים" מצינו ב' שיטות: א. שי' הזהר ("בגין דישתמודעון לי'") ב. שי' הע"ח ("יכירו גדולתו"), דלהזהר מבואר דהכוונה הוא להתפשטות האור, היינו לגלות הבל"ג שלו ו"ענינו של המקבל . . אינו נוגע", משא"כ להע"ח דוקא ע"י קבלת והסכמת המקבל נשלמת הכוונה, היות ודוקא אז מתבטאת האמתיות דאלוקות, כיון דאפי' התחתון הסכים אתו!

ועפ"י הידוע ד"הדירה בתחתונים" נעשית ע"י התורה, י"ל דמזה נובעת המחלוקת (בפני' הענינים) אם ניתנה התורה עם גדרי הנותן או דניתנה עם גדרי המקבל:

דהרי אם הכוונה בדירה בתחתונים היא בכדי להראות ולגלות הבל"ג דאלקות, היינו בל"ג דהאור (שמעין המאור דהוי ה"נותן") שביכלתו להגיע גם להמטה, אבל קבלת המטה (המקבל) אינו נוגע.

ומסתבר ביותר דהתורה (שע"י עושים הדירה) ניתנה עם גדרי הנותן ללא שייכות לקבלת המקבל (וע"ד שהסברנו בגליון הקודם בנוגע ל"סיני" ו"עוקר הרים", דסיני היינו "בקיאות" וענינו לידע מה שכתוב בתורה, אבל אין ענינו להקשות ולהבין "מלמטה למעלה" - וזהו ע"ד בגין דישתמודעון לי'), משא"כ אם הכונה היא לבטא האמיתיות דאלקות צריכים אנו לקבלת המטה (ה"כלי") דדוקא ע"י קבלתו מתבטא האמיתיות דאלקות, דאף התחתון ("שאין תחתון למטה הימנו וכו'") מסכים לאלקות, וא"כ מסתבר ביותר לומר דהתורה (שע"י עושים הדירה) ניתנה עם גדרי המקבל (וכמו שהובא בגיליון הקודם בנוגע ל"עוקר הרים" דהוי "גדרי מקבל", דתכונתו הוא להקשות ולהבין מכח עצמו וזהו תכלית הכוונה) דעי"ז דוקא מתבטא האמת דאלקות2.