בלקו"ש ח"ב (עמ' 417) נתבאר הטעם שחג הסוכות נקרא ע"ש המצוה דישיבת סוכה ולא ע"ש מצות נטילת ד"מ משום שמצות סוכה מתחילה כבר מהלילה משא"כ מצות נטילת ד"מ מתחילה רק בבוקר. ואח"כ מוסיף עוד בזה שלא רק משקידש החג כבר מתחילה המצוה אלא עוד קודם לזה: "עס מוז זיין א הכנה צו דעם פון פאר סוכות, ווארום עס איז דאך א בנין פון ג' דפנות, אדער כמו מנהגנו ד' דפנות, און דווקא תעשה ולא מן העשוי, קען מען דאך דאס ניט טאן אום יום טוב, נאר מען מוז עס צוגרייטן פאר יום טוב און אין עשיית הסוכה איז שוין דא א מצוה" משא"כ בנוגע ד"מ וכו', ע"ש.

ולא זכיתי להבין מהי השייכות בין הדפנות ל"תעשה ולא מן העשוי" האמור גבי סכך דוקא, ואילו הדפנות הרי יכולים להיות גם מן "העשוי"?

ואמנם יש איסור ביו"ט לבנות דפנות מפני שאסור לעשות "מחיצה המתרת" בשוי"ט משום איסור אהל עראי כמבואר בשו"ע (סי' תרל סעי' יב) אבל בשיחה הרי אומר שיש בעי' מצד תעשה ולא מן העשוי. אם כוונתו לסכך אז מה לו להזכיר את כל הענין עם הדפנות?

[ולהעיר שגם האיסור של בניית דפנות ביו"ט אינו אמור על חלק הדפנות שאינו קשור להכשר הסוכה, כגון המשך אורך הדופן מז' טפחים ואילך וכן כל הדופן הרביעית כמבואר בשו"ע (שם), וא"כ מה נוגע כאן זה שמנהגינו לעשות ד' דפנות לזה שחייבים לבנות את הסוכה כבר מערב החג?]

ובמילים פשוטות, כאשר רבינו בא לבאר בשיחה מדוע חייב להיות התעסקות בבנין הסוכה עוד לפני החג היה לו לומר משום שאסור לסכך ביו"ט ואם ירצה להשתמש בחג בסכך שלא נעשה לשם סוכה הרי זה "תעשה ולא מן העשוי" אבל מהשיחה נראה שעיקר הבעי' זה מצד הדפנות שזה עסק שלם וכלשון השיחה "עס איז דאך א בנין פון ג' דפנות" ובפרט למנהגנו שעושים ד' דפנות וא"א לבוא בחג ולהשתמש בדפנות שכבר היו בנויים לפני"ז לא לשם סוכה משום "תעשה ולא מן העשוי" וזה כאמור דורש ביאור איך זה מתאים להמבואר בהלכה וכהנ"ל?