בגיליון הקודם מביא הרב ממ"ר מ"ש בלקו"ש (ח"ה ע' 228) שלדעת רבי נחמי' כל נכדי יעקב היו בני כנעניות - כולל שאול בן שמעון (אמו היתה כנענית ולא דינה בת יעקב) ושלה בן יהודה (אמו היתה "בת איש כנעני" כפשוטו). יוצאי כלל זה הם אפרים ומנשה - בני אסנת, שלא היתה כנענית.

ולכן ציווה יעקב שאף אחד מנכדיו (חוץ מאפרים ומנשה) לא ישאו ארונו.

ומקשה ע"ז הרב ממ"ר שהרי בני יהודה - פרץ וזרח - בטח לא הי' בני כנענית, שהרי תמר אימם היתה (כמ"ש רש"י) בתו של שם! וא"כ למה לא השתתפו בנשיאת ארון יעקב.

ולכאורה י"ל שמכיון שכל הדיון הוא לפי דעת רבי נחמי'[1], י"ל שלדעתו אכן היתה תמר כנענית כפשוטו (וכדלהלן). ומה שמביא רש"י שתמר בתו של שם היא, זה לא כפשוטו ממש והוא רק לדעת רבי יהודה. (וראה בלקו"ש ח"ה וישב ב).

למה זה לא כפשוטו? דרך העולם שמחפשים שידוך עם אשה שיש לה אפשרות להוליד בנים ובנות. ואם תמר אכן היתה בתו של שם הרי יוצא לפי פשוטו של מקרא שבזמן המעשה עם יהודה הגיעה כבר לגיל זיקנה מופלגת. ויהודה לא הי' לוקח אותה ככלה לבניו, ועוד יותר, בגיל כזה לא היתה מולידה! ולכן אי אפשר לומר שבתו של שם היתה.

כי בדורות שבין נח לאברהם וכ"ש מזמן אברהם ואילך בד"כ[2] הולידו בין שנות השישים ושבעים לחייהם, רש"י בראשית יז, יז.[3] ולכאורה הכוונה שכל אחים ואחיות של אותה משפחה נולדו בשנות ס או ע להוריהם. במילים אחרים - בתקופה אחת.

ובא נחשב חשבונם, שם נולד בשנת א' תקנ"ח. בהיותו בן מאה נולד לו ארפכשד בשנת א' תרנ"ח[4], ועוד בנים ובנות, (בראשית יא, יא).

יוסף נמכר בשנת ב' רט"ז. מעשה יהודה תמר ער ואונן אירע אחרי זה.

זאת אומרת שארפכשד הי' בזמן מכירת יוסף בן ה' מאות וחמישים ושמונה שנה.

ואם נאמר (כנ"ל מרש"י) שגם (כמו שאר אחיו ואחיותיו גם) תמר אחותו נולדה פחות או יותר באותו זמן נמצא שבזמן חתונתה לער בן יהודה היתה למעלה מה' מאות שנה! ועוד יותר מבוגרת כשילדה את פרץ וזרח. דבר שאנו מסתבר כלל בפשוטו של מקרא לדעת רבי נחמי'.

ולכן קרוב לודאי שאפשר לומר שתמר היתה כנענית לדעת רבי נחמי'. והיות שהשבטים לא הקפידו להתחתן עם כנעניות (לפי דעת רבי נחמי') ויהודה ובניו גרו אז בין הכנענים אז בחר יהודה תמר הכנענית ככלה לבניו (שהרי הוא עצמו התחתן עם כנענית).

ולבסוף נולדו לו ממנה פרץ וזרח, ולכן הקפיד יעקב אבינו שגם הם לא ישאו ארונו.[5]

וידידי הגראי"ב גרליצקי שליט"א העיר שלכאורה אפשר לתרץ שפרץ וזרח נשללו מנשיאת הארון היות אינו נולדו מנשואין וחתנות רגילים. היינו אפילו לא באופן שהי' נהוג לפני מ"ת כמ"ש הרמב"ם ריש הלכות אישות, ודפח"ח.

[1]) שאליבי' מוכרחים אנו לומר ששאול בן הכנענית - פירושו הוא: כנענית כפשוטו. ואמא של שלה היא בת איש כנעני: כנעני כפשוטו, כמבואר בשיחה הנ"ל.

[2]) היו מקרים יוצאי מן הכלל. כי ארפכשד בנו של שם הוליד כשהי' בן חמש מאות שנה, בראשית יא יב.

[3]) צ"ע מה כוונת רש"י בזה. האם כלל זה הוא גם כשהאיש הי' בן מאתים שנה ואשתו היא רק בת שלושים?

[4]) אין זה סותר להכלל של רש"י (שבזמן ההוא ילדו בני ס או ע) כי לידת ארפכשד נתאחרה מפני המבול.

[5]) באופן אחר ובצחות י"ל: פרץ וזרח הם אמנם נכדי יעקב. אמנם מצד אימם - תמר הם ניני יעקב!

כי תמר היא בעצם דור שלישי מחמת היותה כלת יהודה ואשת נכדי יעקב: ער ואונן. ובניה של תמר הם דור רביעי. כי תמר היא לא רק אמם אלא גם דודתם! ולכן לא השתתפו בנשיאת הארון של סבם יעקב שהוא גם סבם של זקינם.