מח"ס אתפשטותא דמשה על הרמב"ם
בגליון הקודם (עמ' 21) כתב הרב מ.מ.ר. שמבואר בלקו"ש חכ"ז ע' 145 הערה 28, שלפי פשש"מ, זה גופא שמזיק צריך לשלם עבור ההיזק, מוכיח, שיש איסור להזיק, כי אי לאו הכי מדוע ייענש בחיוב תשלומין. ומעיר שמנא לן שתשלום ההיזק הוה בגדר עונש .. וכי נאמר שגם השבת הגזילה הוה עונש על מעשה הגזילה? הרי ניתן לומר שזהו טבע הדברים, שכשאדם מחסר רכוש רעהו הוא צריך להשלימו, ע"כ.
אבל אינו, מפורש בלקו"ש שם שמיירירק מתשלומין דנזקי בור, שענינו "גרם היזק", כמ"ש בלקו"ש שם כמה וכמה פעמים, ושלכן ענין ד"ולפני עור לא תתן מכשול" כפשוטו יודעין מ"וכי יפתח איש בור גו", וע"ז כ' שע"ד הפשט מ"עונש" תשלומין מובן ש"אסור" לעשותו, ע"ש. ואין להשוותו כלל למעשה גזילה וחיוב השבה והדומה, ופשוט.
[ולכן שקו"ט גםע"ד ההלכה בגדר חיוב תשלומין דנזקי בור, ראה רי"פ לרס"ג (שבלקו"ש שם) שמתמה על הנו"ב במ"ש שחופר בור ברה"ר והזיק הוי כמזיק בידים, "דודאי אין זה מזיק בידים דא"כ למה לי קרא דבעל הבור ישלם", ע"ש. ועי' קובץ שיעורים לב"ב כב, ב, חי' הגרנ"ט לב"ק, ועוד (ע"פ המבואר בראשונים)].