א. בלקו"ש חט"ו חיי שרה (ה') מביא כ"ק אדמו"ר שתי שיטות ~ באופן הנס דחנוכה.

א' ~ שנתוסף בכמות השמן, והיינו שנברא שמן חדש באופן נסי ובזה גופא ב' שיטות, שנתוסף בהפך שממנו מלאו המנורה. או בהמנורה עצמה בכ"י.

ב' ~ שנתוסף באיכות השמן שהיה בפך, שדלק משך שמנה ימים (וגם בזה ישנם ב' שיטות הנ"ל בחצא"ע).

ומבאר כ"ק אדמו"ר ב' חילוקים להאופן הב' בין הנס דחנוכה להנס שהיה בבית שרה ורבקה שדלקו הנש"ק משך כל ז' המעל"ע. א' ~ בחנוכה ההוספה היתה גדולה יותר (ח' ימים (ועי"ש הערה 13). ב' ~ בחנוכה היה נס חדש כל יום. כי בכ"י הדליקו המנורה מחדש.

וצריך ביאור בהחילוק הב' ובפרט להשיטה שביום הא' נתנו את כל השמן:

הנס היה לכאורה חד-פעמי, שהיה צריך לשנות תכונת השמן שידליק ליותר זמן ולכאורה אין זה שייך לכמה פעמים הוצרכו להדליק המנורה, אלא להשמן עצמו.

ב. ולכאורה היה נראה לומר, דהחילוק הנ"ל הוא להשיטה שבכ"י נתנו שמינית מן הפך ("שלא היה בו להדליק אלא יום אחד") דלפי"ז סברא לומר דשינוי התכונה היתה רק בשמן שנמצא בהמנורה.

ועפי"ז נראה לומר דב' החילוקים הם לפי ב' השיטות הנ"ל (אם הנס היה בפח או בהמנורה), דלהשיטה שנתנו כל השמן ביום הראשון, החידוש בהנס דחנוכה הוא שניתוסף בכח הדלקה שבהשמן שיש בו כדי שידלק משך ימים, ולהשיטה הב' החידוש הוא שבכ"י היה נס חדש בהשמן שנתנו להדליק המנורה.

ג. אלא דלפי זה צריך ביאור דהרי באות א' מבאר כ"ק אדמו"ר שדוחק לומר שמעלת הנס דחנוכה על הנס דשרה ורבקה הוא רק בזה שמהפך השמן הדליקו ח' ימים ואצל שרה ורבקה היה רק ז' ימים כי אי"ז חילוק במהות ואיכות הנס אלא עד כמה נמשך הנס. ולפי הנ"ל דלשיטה הא' שנתנו כל השמן ביום הראשון, החידוש הוא רק בזה שכח הדליקה נשמך לח' ימים, א"כ אין באמת מעלה בנס דחנוכה על הנס דשרה ורבקה.

ד. והנה בהערה 13 מביא כ"ק אדמו"ר שיטת הראשונים דנרות המנורה צ"ל דלוק רק מערב עד בקר, ולפי"ז היה נ"ל להשיטה שנתנו כל השמן ביום הא' דמכיון ש"לא עביד הקב"ה ניסא למגנא" הנה בהכרח שהנס הופסק משך הזמן מן הבקר עד הערב. וא"כ שפיר הוי נס חדש כ"י.

אלא דזה שייך רק אם הנס היה שנמשך טבע חדש בהשמן המנגד לטבעו הקודם (לדלוק יום אחד בלבד), דאז הנה בהכרח שהדבר הוי העושה את הנס צריך לחדש את הנס כל הזמן וע"ד קרי"ס דמכיון שנמשך טבע חדש בהמים להיות עומדים המנגד לטבעם הקודם להיות נמשכים והולכים הוצרך להיות ויולך ה' ברוח קדים עזה כל הלילה כו' בשער היוה"א פ"ב באריכות.

אבל בהערה 38 מבאר כ"ק אדמו"ר באם נאמר דהנס היה באיכות השמן "שאי"ז טבע הפכית לטבעו הקודם רק הוספה באיכות וכח שמן זה" ולכן מבאר בפנים שהנס נעשה ברגע אחד כשהקב"ה שינה איכות וכח השמן. ועי' באג"ק ח"א ע' קל"ד.

ה. ולהעיר דמזה שבאות א' כתב כ"ק אדמו"ר בדוחק לומר דהמעלה היא ח' ימים ולא ז' כבר מוכח דס"ל כבר דהנס היה חד-פעמי ולא בכל רגע כי אז היה באמת מעלה בח' ימים על ז' ימים ~ שהרי הנס צריך להתחדש בכל רגע ורגע.

ולפי"ז אולי י"ל דהחילוקים הם להשיטה שהטבע החדש היה נגד הטבע הקודם וכהנס דקרי"ס והחילוק הב' הוא להשיטה שנרות המקדש צ"ל רק מערב עד בקר ולכן הוא נס מחולק לז' חלקים.

ויש להוכיח מהשיחה דיש אופן לומר דהנס היה (להאופן הב') תמידי וע"ד קרי"ס. דהנה באות ג' מביא כ"ק אדמו"ר הקושיות שישנם על ב' האופנים הנ"ל, דלהאופן הא' שניתוסף שמן חדש, קשה; דהרי שמן זית אמר רחמנא ולא שמן של נס?

ובהתירוץ מבאר בחצאה"ע "ומוכרח לתרץ דאין הכוונה בשמן זית, שמן הבא מן הזית, אלא שיש בו תכונות הזית (אורו צלול וכו')" [ובפשטות כוונתו דהגם דזהו תירוץ טוב, וכמ"ש ברשימות כ"ק אדמו"ר חוברת ג', מ"מ הרי מהאחרונים משמע דלא ס"ל הא, ועצ"ע].

ועל האופן הב' מקשה עוד שאלה, ובהערה 22: נוסף לזה שלדיעה זו קשה עוד יותר לכאורה, קושיא הנ"ל ~ דמכיון שנשתנה איכות השמן, הרי גם התכונות של שמן זית ליכא. אבל ~ ראה לקמן ס"ו והערה 38.

ובהשקפה ראשונה צ"ע דהגם דכאן נשתנו התכונות הרי השמן נשאר אותו שמן זית ואין בכלל השאלה של שמן של נס שהרי שמן זה הוא מן הזיתים?

וע"פ הנ"ל י"ל שבאמת השאלה היא אם נאמר דשינוי איכות השמן הוא בניגוד לטבעו הקודם והוא חדש לגמרי ולכן צ"ע גם השאלה דשמן של נס, וע"ז קאמר בסוף די"ל כמ"ש בהערה 38 דהנס היה הוספה באיכות וכח שמן זה ולפי"ז אין כאן שמן של נס. ועצ"ע.

אלא כד דייקת שפיר הנה ג"ז אינו דאם מדובר בטבע חדש לגמרי ולכן הנס הוצרך להיות כל הזמן, ה"ז עצמו מכריח שהטבע הראשון נשאר בהשמן, ולכן הוצרך הנס להיות בכל רגע, וא"כ ודאי שאינו שמן של נס, והדק"ל למה גם לאופן הב' שייך קו' הנ"ל. ועכ"פ אין מכאן ראיה לעניננו. ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.