בלקו"ש ח"ב מבואר שההפרש בין צדקה לחסד הוא קטבי: חסד מסמל טוב לב, ואילו "צדקה" מלשון צדק: א - חייב ליתן לאחר, שכן אין זה משלו, כי ה' נתן לו בפקדון כדי שיתן לאחר. ב - מכיון שהוא חייב להיזדקק לכך שה' יתן לו - צריך הוא וחייב לעשות מדה כנגד מדה וכו'. עיי"ש.

ועפי"ז מובן שצ"ע בדברי הגר"א (בפירושו לרות ב', יט): "מה שנותנים לגויים נחשב ג"כ לצדקה אבל לא לחסד, כי חסד גדול מצדקה..." (נוסף על דברי הגר"א בנדו"ז המוקשים בלא"ה - ראה 'כרם יעקב' להגרח"י סופר, ירות"ו תשמ"ט, עמ' רט).