E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ חוקת - ג' תמוז - תשס"ה
לקוטי שיחות
קבלת הידור חדש לפני ר"ה
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

בענין המובא בכ"מ - לקבל הידור חדש לפני כל ר"ה, וכבר שקו"ט בכ"מ בשינויי הנוסחאות והלשונות אם קאי על מצות מעשיות או על הידורי מצוה (וראה הנאסף ב'אוצר מנהגי חב"ד' ר"ה עמ' קנג-ד (אותיות שפ-שפה) וגם שם נזקק לזה, וכן המו"צ דעומר מו"ה רי"ש שי' גינזבורג)

מכבר חשבתי לחלק בין רבותינו נשיאינו שאצלם מדובר בהידורים דווקא, משא"כ בשאר עלמא ורוב בנ"א שאצלם מדובר (גם, ומתחיל) בסור-מרע ועשה-טוב (ראה לקו"ש ח"ב ובכ"מ) בקיום מצוות בפו"מ [וכמובן - שאפשר להוסיף גם הידורים כפי שמדובר כמ"פ בשיחות (ראה גם בשיחה שבריש ספר המנהגים) שאפשר בדורינו לחטוף "הידורים"].

מצאתי בשיחת מוצאי ש"פ בשלח תשל"ט ('שיחות-קודש' תשל"ט כרך ג' עמ' 81) לגבי הנהגת אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע הדגשה על שני פרטים חשובים:

א) למרות שהנהגה זו היתה של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אעפ"כ מכיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפרה להשומעים - מובן, איפוא, שיש לכך שייכות גם לאנשים כערכינו.

ב) מכיון שקיבל ע"ע הידור חדש שלפני-זה לא נהג בו, מכאן הוכחה שזהו ענין [=הידור=] שלא היה מחוייב בו. עכת"ד ק'.

ושוב, אין סתירה למה שנאמר לעיל, כי ה"שייכות לאנשים כערכינו" היא בעצם הקבלה של שיפור בהנהגה, וג"ז נקרא הידור בהנהגה, (ולאו דוקא בהידור ממש). אבל כמובן שאין זה שולל גם הידורים וכנ"ל.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
היום יום