בגל' תתז (ע' 21) הביא הרב י.י. קופרמן שי' מ"ש בלקו"ש ח"י ע' 83 (שיחה לפ' תולדות - הע' 27) וז"ל "ויומתק [הא דבע"ת מבררים גם את הזדונות עד שנעשו לזכיות - בפנים השיחה שם] עפ"י מרז"ל (ברכות לג, ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" - ועבודת הבע"ת היא בעיקר בקו היראה". עכ"ל.

והקשה הנ"ל דלכאו' כל ענין בירור הזדונות והפיכתם לזכיות הוא רק ע"י תשובה מאהבה, ולא בתשובה מיראת ה' - עיי"ש שהוכיח זה מכ"מ.

ובגל' האחרון (תתי - ע' 29) כתב הר"א פיקארסקי שי' לתרץ שאמנם דוקא ע"י תשובה מאהבה ניתן לברר ולהעלות גם הזדונות, אבל שורש האהבה והצמאון לאלקות בתוקף כזה ("צמאה נפשו ביתר עוז מצמאון נפשות הצדיקים וכו'" - כמבואר בתניא פ"ז בארוכה, ובכ"מ) שעל ידו מגיעים לדרגא זו - הוא בהתנועה של קו היראה, שהוא פרישה ובריחה מהרע, תנועה של ריחוק מהדבר שירא ממנו.

אמנם לכאו' הוא קצת דוחק לומר שאותה היראה של "בריחה מהרע" נק' תנועה של יראה, שהרי כל מהותה הוא מהצמאון והתשוקה לאלקות, ולא מיראת ה', - שהיא יראת בושת או יראת הרוממות וכו', אבל לא מצינו שהיראה מריחוקו מאלקות - שאת אותו ריחוק מרגיש מצד האהבה והצמאון - נק' עבודה מיראה.

ויותר נראה לענ"ד לפרש כוונת ההערה ע"ד מה שרצה לפרש הת' ד.ק. שי' בגל' תתח (ע' 11), שכוונתו לומר שעבודת הבע"ת היא "בקו היראה", וקו העבודה מיראה הוא (כפי שמבאר הנ"ל שם) העבודה מלמטה למעלה - שזוהי העבודה בכח עצמו, (ומשא"כ קו האהבה, שהוא העבודה מלמעלה למטה), וע"י עבודתו זו יכול להגיע גם למה שאינו "בידי שמים" - בירור הזדונות והפיכתם לזכיות, כדלקמן.

אמנם על ביאור זה הקשה הרב י.י. קופרמן בגל' תתט (ע' 23) כמה קושיות, עיי"ש, ולענ"ד יש לבאר תוכן (וסדר הדברים ב)השיחה (בסעי' ה) באופן שיוסרו קושיות אלו;

דהנה עמ"ש שם בפנים השיחה "הבע"ת עבודתו היא שמהפך את הזדונות לזכיות, דהיינו שהוא עובד את הוי' באופן דאתהפכא, להפוך את הענינים שיהיו לא כפי שנתנו מלמעלה" מציין להע' 25, וז"ל שם: "להעיר ממרז"ל (סנה' נט, ב. תקו"ז תמ"א) "אין דבר טמא יורד מן השמים"; (ב"ר פנ"א, ג) "אין דבר רע יורד מלמעלה"", וכונת הערה זו לענ"ד היא, שהטעם שצ"ל דוקא עבודה מיוחדת כזו דאתהפכא, ו"לא כפי הסדר שניתן מלמעלה", הוא מכיון שמשמים - כביכול - אין 'שליטה' על רע "אין דבר טמא יורד מן השמים", וע"כ בסדר העבודה שניתן ע"פ סדר ההשתלשלות וה"השפעות העליונות" אין שייך כלל לברר דבר שמגקה"ט, כמו שממשיך בפנים השיחה "לפי הסדר המסודר בעבודת הבירורים א"א לברר ולהעלות את הדברים שהן מגקה"ט לגמרי, כ"א לדחותם בדרך דחי'",

ואח"כ ממשיך בהשיחה "אבל ע"י העבודה בכח עצמו דתשובה מברר ומעלה גם את הזדונות עד שנעשו זכיות", והנה, כאן לכאו' מתעוררת קצת תמיהה ('סמויה') - הרי הוסבר לעיל (בהע' 25 הנ"ל) שאפי' בידי שמים כביכול לא ניתן להעלות ולברר הרע, והאמנם עבודת הבע"ת יכולה לפעול מה שאין שייך לפעול מלמעלה (-"מן השמים")?

וע"ז בא להשיב בהע' 27, שאכן ע"י עבודת הבע"ת בכח עצמו ניתן לפעול מה שלא ניתן לפעול מן השמים בסדר ההשתלשלות הרגיל, ול'ראיה' קצת ("ויומתק") מביא ממארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" - אשר ע"י העבודה בקו היראה, שהיא העבודה בכח עצמו, ניתן לפעול גם מה שכבי' אינו "בידי שמים".

אמנם לפי הסברה זו במהלך הענינים בההערות צריך לומר דמסביר כוונת מאמר חז"ל "הכל בידי שמים כו'" באופן שונה מהמשמעות הפשוטה - שיראת שמים עצמה אינה ביד"ש ולא שפועלת מה שלא ניתן ביד"ש, והוא יותר ע"ד הדרוש, ועצ"ע.