משפיע בישיבה גדולה חב"ד ב.א. ארגנטינה
בלקוטי שיחות חכ"ד שיחה ב לפ' תצא מבאר באריכות הפרטים ומכמה ראיות הא דביהמ"ק נחשב ל'בית דירה' לענין חיוב במצות 'מעקה'.
א. בסעיף ד': מוכיח מזה שדוד המלך ע"ה קנה את מקום המקדש בממון של כל בנ"י ועי"ז הם כעין שותפים על המקום, והדין הוא שבית של שותפין חייב במעקה (רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש פי"א ושו"ע חו"מ סי' תכז).
ב. בסעיף ה': מוכיח מענין אכילת קדשים בביהמ"ק, והוא הרי העיקר לענין דירה כמבואר לענין "תדורו" שבסוכה, שעיקרו באכילה. ואף שאכילת קדשים היה רק בעזרה, מ"מ מוכיח שם שבשעת הדחק היו אוכלים גם בהיכל.
ג. בהערה 39: מוסיף למוכיח מהמסופר במלכים ב (יא, ג) שהסתירו את יואש בחדר המיטות - עליית קודש הקדשים (כפרש"י שם) שש שנים.
ד. בהערה 42: כתב "ולהעיר דישיבת מלכי בית דוד הוא בעזרה". ומכל זה מיישב את טעם חיוב גג ביהמ"ק במעקה מדין בית דירה שבו.
ויש לעיין במה מיוחדים ההוכחות הללו, הרי ישנם עוד ראיות לזה, ומדוע אינו מוכיח מהם:
א) בהא דריש מסכת יומא "שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כה"ג מביתו ללשכת פלהדרין" משמע שקבע לו בית דירה בביהמ"ק. וכן אפשר להוכיח מהא דהיו שומרים את ביהמ"ק ביום ובלילה.
ב) בגמ' עירובין (כד, א) מוכיח כן תוס' להדיא, שכתב שם בטעם שלומדים דין קרפף בשיעור בית סאתיים לענין מחיצות השבת מן המשכן דוקא ולא מביהמ"ק שהיה שטח גדול יותר. ומתרץ "וי"ל דכל מילי דשבת ממשכן גמרינן להו, אי נמי העזרות חשיבי מוקפין לדירה שהיו שומרין בה כל הלילה", עכ"ל. ואפ"ל שזה כלול במה שהוכיח מדין אכילת הקרבנות בעזרה.
Download PDF